1ובכל ארץ אחוזתכם גאולה תתנו לארץ הנה להיות שכבר הארכנו בהקדמות אלו ארמוז בקיצור כי עיקר עבודת אישים הישראלים בעולם הזה לעשות עם פרטי עובדותיהם קומה לשכינה כי נודע מספרים אשר אנחנו כלנו איש אחד נחנו בכלל בחי' קומה שלימה וכל אחד ואחד מישראל הוא אבר פרטי של כללות הקומה של השכינה ולערך הכשר ותיקון מעשיו והתאמצו בעבודת הבורא ב"ה וקישוט מלא קומתו כמו כן נתקן אבר דוגמתו בקומת השכינה לערך אחיזת נשמתו בקומתה והיינו כשמקיים פתוח תפתח נתקן בחינת יד ובעשות מצוה התולה ברגלים נעשה דוגמתו אבר רוחני יד תחת יד ורגל תחת רגל כמבואר כ"ז בתיקונים וזוהר ולכן קורא אותם התיקונים מארי דידין מארי דרגלין וגו' להורות בא להיות שכחם יפה לשלול בבתי' איבריהם לעשות עמהם כרצונם כמו האדון השולט על עבדו וראוי לקרותם באמת בשם מארי דידין מארי דרגלין לשלול זולתם את אישים פועלי און שהן המה מסורים ברשות איבריהם השולטים עליהם לרע להם ואין מאומה בידם לעשות ולפעול אחת מהמצות התלוים בעין ואוזן ויד ורגל ואיך אפשר לכנותם בשם מארי דידין והיד אינו ברשותו והוא בעצמו עבד להיד וכן שארית פרטי איבריו קנה עבד לעצמו לשלוט עליו למנוע מעשות טוב וידע נאמנה בהיות מקלקל דרכיו לעשות זר מעשהו לפעול פעולה גדולה וקטנה אחת מהנה אשר לא תעשנה באיזה מהאיברים שפעל לעשות עמהם רע נעשה ונגמר ג"כ דוגמתו בחי' אבר בקומת הסט"א ולזאת יחרד האיש וילפת ומורה יעלה על ראשו בטרם החילו לעשות גדולה וקטנה אפילו נענעות יד ורגל ועקימת שפתיו עושה רושם ח"ו בקליפות לכן יפלס במאזני שכלו מה לעשות ומה ימנע מעשות לבלתי יגרום ח"ו לעשות גמר אבר בקומת הסט"א וגדול עונו מנשוא ולזה אנו אומרים בכל יום אשר לא ניגע לריק ולא נלד לבהלה לכוונה הנ"ל כי בפרצו ישראל מעשיהם הטובים נעשה בחי' הולדה בקומת הסט"א הנקרא בהלה וע"ד שזכרנו למעלה מאמרם ז"ל הנאמר אצל יוסף פיו שלא נשק לעבירה ע"ש ותוכן הדברים להיות שעשה לפיו מחסום ושמר פיו ולשונו כראוי וצדקתו עמדה לו ממילא לא גרם נשיקין לסט"א בכלל הנקרא עבירה והנה בשם זאת החי יתן על לבו טרם עשותו מאומה להיכן פנה ראשו ורובו אם נעשה מרכבה לקדושה או להיפך ברוע מעשיו נעשה מרכבה עם מלא קומתו לסט"א כי אין אמצעות בדבר וכיון שכן איך לא יעלה מורא על ראשו ויתמלא מלא בושה וכלימה ורעדה יאחזנו ממורא גדול ופחד כזה ובפרט במעלה על זכרונו אשר דמות תבניתו ודיוקנו נחקק בתואר קומת השכינה בכללות כל ישראל שיש להם חלק בה והוא בכסלותו ורוע מעשיו נשתנה תואר דמות תבניתו למעלה בקומת השכינה ושתי רעות עושה גורם רעה לעצמו אשר פניו ישונה לרוע וגם בעשות רע גורם כ"י בושה וכלימה להשכינה בהראות פניה המאירה אל אהבת דודה בשינוי תואר כי חשך משחור תוארה בסיבת הפגם לערך אחיזת נשמתו בה ועתה שא עיניך וראה מה החטא גורם ואין לך בושה גדולה מזה אשר אדם התחתון אשר בעפר יסודו גורם בושה וכלימה לשכינה בסבות השתנות דמות דיוקנו משאר דמיונות נשמתיהון של עם ישראל הכלולים בקומתה בתואר מראה יפה ונאה וכזה יש לרמוז בדברי התיקונים: בראשית ירא בש"ת ולכאורה מה נפקא מיניה שהצירוף של בראשית הוא ירא בש"ת ונראה לרמוז לבושה הנ"ל באזהרה לאיש הישראלי לירא ולפחד מגודל הבושה של השכינה מה שגורם באמצעות רוע מעשיו כמדובר לזה רומז בצירוף בראשית ירא בשת כלומר עיקר היראה העולה על רוחך לירא מבושת השכינה וזהו גם כן שאנו אומרים בכל יום ויקבלו כולם את עול מלכותך עליהם והיינו על דרך האמור להיות בעשות מעשה זר גורם השלמת קומה לסטרא אחרא ודמות תוארו נשתנה לרוע בקומת הקדושה ומזה מגיע גודל הצער לשכינה כמדובר וזה נקרא עול השכינה המגיע לה בסבות רוע מעשה התחתונים ולכן לעצה יגיד עשה זאת ותנצל להטיב לכת בדרכי אל ולעזוב החטא בחרטה גמורה וחלוטה אשר לא יעלה על הלב לעולם אפילו מנדנוד עבירה קלה כחמורה ועיקר עזיבת החטא מגודל המורא והבושה שגורם לשכינה כמדובר וממילא בעשות ככה ומודה ועוזב ירוחם למטה ולמעלה מסיר עול המלכות המגיע לה בסיבתו מקבל זה העול על עצמותו וזה הכוונה להורות בני ישראל דרכי התשובה ויקבלו כולם את עול מלכותו היינו עול המלכות הנזכר המגיע אליה בסיבתם יקבלו עול זה עליהם להרגיש בושה של השכינה ובהיות כן תשובתו שלימה ורצויה לפניו יתברך לעשות הטוב והישר בעיני אלהים ואדם כלל הדברים אשר אנו בני ישראל יש לאל ידינו לעשות קומה שלימה לשכינה לערך אחיזת נשמתינו בקומתה והכתוב רומז והישר בעיניו תעשה ודרשו בזוהר דא אתחברותא דצדק והכוונה שימשך ויתקן קומת השכינה שהיא הישר בעיניו להשפיע בה משפע ברכה עליונה ולא שתלך ח"ו ההשפעה לחיצונים: והנה דוד המלך עליו השלום אמר ימים על ימי מלך תוסיף שנותיו כמו דור ודור יש לכוון את האמור ועל דרך שביארנו למעלה השמים שמים לה' והארץ נתן לבני אדם כלומר תיקון בנין קומת השכינה הנקרא ארץ את זאת נותן בידינו להכינה לבנותה בקישוט שבעה מדותיה להכינה ולסעדה קומה נגד קומה אשר עתה בזמן הגלות אין הקומות שוים כמו דאיתא בספר יצירה אלף עם כולן וכולם עם אלף ולעתיד נאמר עין בעין נראה בשוב ה' ציון וכתיב צדיק כתמר יפרח וביארנו למעלה הפרחה של צדיק עליון להשפיע הוא כמו תמר היינו כפי תיקון וקישוט קומת השכינה באמצעות כשרון עובדותיהם של ישראל כמו כן הקמת ברית עליון להשפיע ולכן עיקר תשוקתינו ומגמת נפשנו בתורה ותפלה ומעשה המצות רק לתקן זי"ה של מדות וכל מה שנתרבה בחי' תיקונין וקישוטין בה כמ"כ נתרבה שפע וברכה בצדיק עליון להשפיע בה מנועם עליון ע"ד שביארנו במ"א פ"ה הרעיפו שמים ממעל ע"ש אשר בחי' זי"ה שלא נמשכו משם וימים האלו הנמשכים מנועם עליון נקרא ימים ארוכים מאריך אנפין ובהיות שגורמים לה עליה לשם ממילא מקבלת מזי"ה היותר עליונים כנודע מכתבים וזהו ימים על ימי מלך תוסיף כל מגמתו בתפלתו לבקש מאתו יתברך עבור השכינה להוסיף ימים על ימי מלך היינו מדות מלכות להיות לה עליה לנועם עליון לקבל תוספת הארה כמו דור ודור כלומר שיגיע גם עליה בחי' אריכות ימים עליונים כמו שנות דור ודור המורה שנים עליונים שבחי' ימינו ושנותינו נמשכים משם והעולה מדברינו הנאמרים באמת אשר זאת תורת אדם לשום מגמתו והתאמצו יומם ולילה רק עבור השכינה שיהיה לה קומה שלימה ובנויה מוכשר לקבל משפע ברכה עליונה וזה דברי קודש הזוהר והישר בעיניו תעשה דא אתחברותא דצדיק דהיינו לחבר איברי השכינה מכל מדריגות התחתונים לחבר אל הצדיק עליון כנז' ובזה מובן והטוב בעיניך עשיתי ונתעוררו חז"ל שסמך גאולה לתפלה ודברי חז"ל צריך לימוד איך נרמז בטוב בעיניך עשיתי סמיכות גאולה לתפלה אמנם ע"פ הנ"ל יתפרש ע"נ כי נודע השכינה כינוי בשם תפלה משמעו לשון חיבור שצריך לחברה אל בחי' הגואל כינוי לצדיק עליון כנז' בכוונת כי הוא הגאולה מחיצונים ע"ד הכתוב והנה הגואל עובר ואיתא בזוהר חדש הצדיק בא אתא וטעין ברכאין ונקרא גואל ע"ש שמביא גאולה לניצוץ המלובש במקום חושך בבחי' מדריגות הנמוכים הנראים לכאורה בלתי הארה ובבא המשכיל ונותן דעתו לזה מעלה זה הניצוץ ובזה תולה גאולה של איברי השכינה כבר זכרנו כמה פעמים שעיקר הארת טובו בהעולמות תולה בבחי' השגתינו וטהרת מחשבותינו אם אנו מקשטין מחשבותינו להכניס אמונה בלב דלית אתר פנוי מניה ואין לך שום דבר בעולם לבטלה ח"ו כ"א הכל מודה על פועל החכם שברא ככה בעולמו והכל בחכמה עשה פועל החכם ובהיות זאת אמונה תקוע בלב כל חכם לב בשלימות נמצא בכל דבר בעולם מבין ומשיג מסתמא יש שם ניצוץ קדוש הרומז לו ענין עבודה לעורר לבו בקרבו אל התורה ותפלה וזה הגורם במחשבה טהורה הארה לנ"ק שעורר לבו משם גורם הארה עליונה לנ"ק השוכן בפרטי הנבראים ולזה רומז הכתוב לאמר לאסורים צאו ולאשר בחשך הגלו והכוונה כי באמת קודם בוא איש משכיל חכם אמיתי להשכיל ולדעת שגם שם בחושך יש התלבשות אלהות אזי הניצוץ קדוש השוכן שם הוא בחשכת ובמאסר להיות שאין מי להזריח לשם הארה עליונה ואחר שהמשכיל לוקח לעצמו רמיזא דחכמתא ומשיג משם התלבשות אלהות ומעורר לבו בקרבו לעבודת הבורא ופודה וגואל נ"ק ממאסר וחשכת וזהו לאמר לאסורים היינו אותן הניצוצין אשר המה אסורים בבחי' מדריגות תחתונים בעוצם השגתו כחו יפה לאמר להם צאו משם להעלותם למרום שבתם אשר היה שם אהלה בתחלה טרם התפשטותם וגמר אומר ולאשר בחשך הגלו גם כן ע"ד האמור וטרם בואו הנ"ק המה בחשך ולא אור והוא בעוצם השגתו מגלה אור מחושך ומכניס זריחה בהם ובזה תולה בנין קומת השכינה והעלאות איבריה וכאשר מצינו לרז"ל שהצדיקים נקרא בנאים ע"ש שעוסקים בבנינה היינו שמכל המדריגות שבעולם לוקחים לעצמם רמיזא דחכמתא ומעלים משם איברי השכינה לבנותה בקומה שלימה ומעתה תבין לדעת אשר חכמים הגידו וכיוונו במאמרם והטוב בעיניך עשיתי ומה היא הטוב בעיני אלקים היינו עשיות תיקוני קומת השכינה בהעלאות נ"ק ממדריגות כולם ושפיר אמרו שסמך גאולה לתפלה כמבואר ובין והבין הדברים והנה מכל הנ"ל איש לא נעדר והחיוב מוטל עליו עודו בחיים חיותו בעוה"ז לשום מגמתו לסמוך גאולה לתפלה ואל יאמר מה אני שפל בריה שאוכל לגרום ככה באחת אין לך אדם שאין לו אחיזה במקומה עליונה ולערך אחיזתו יכול לגרום ככה באמצעות פעולותיו ועתה נחזור להביאור אשר לפנינו ובכל ארץ אחוזתכם כלומר בכל קומת ארץ עליונה מראש עד עקב אחוזתכם שם מארי דידין אחוזתם ביד ומארי דרגלין ברגל כנזכר בפתיחת דברינו וכיון שכן בהאיך שמתקן מרמ"ח איבריו גורם דוגמתו תיקון אבר רוחני בקומת השכינה ויהיה איך שיהיה אחיזתו משם עושה נחת רוח ליוצרו והכתוב אומר כי הוא לקצות ארץ יביט כלומר הקב"ה צופה ומביט לקצות ארץ עליולה היינו אפילו במדריגה התחתונה חופש משם אולי ימצא צדיק שתיקן בבחינת רגלין וגם זה ישר ונכון בעיניו יתברך ולזה רומז הכתוב כיון שכן אשר בכל ארץ אחוזתכם כמדובר ולכן החיוב מוטל על כל או"א מישראל וכולם שוים לטובה גאולה תתנו לארץ תתאמצו כל ימיכם לסמוך גאולה לתפלה והיינו גאולה תסמכו לארץ הידוע רומז לגאולה ותפלה המבואר וכלפי דברינו מובן פסוק:
