מפרשים:
1 דע שהרשב"י ע"ה תלמיד מובהק לר' עקיבא בפסחים שאל ר"ש לר"ע כשהיה אסור בבית האסורים שילמדנו תורה ואם לאו אני אומר ליוחאי אבא למוסרך למלכות וא"ל יותר ממה שהעגל רוצה לינק וגומר. ובתפלת השחר שהיה תלמיד בזמן ר' יהושע ור"ג. ורשב"י ע"ה למד עם ר' יוחנן בן נורי פרק קמא דעירובין ובגטין ששכח כל הדברים שאינם הלכה ואמ' לתלמידיו שנו מדותי שהם תרומות מתרומות מדותיו של ר' עקיבא. וביבמות פ"ו אחר שמתו כ"ד אלף תלמידים לר' עקיבא למד לה' והם ר' יהודה ור' יוסי ור' שמעון ור"מ ור' אלעזר בן שמוע והם העמידו התורה. ונסמך ע"ה מר' יהודה בן בבא בסנהדרין. והוא רבו של רבינו הקדוש בעירובין ובשבת א"ר כשהיינו לומדים תורה אצל ר"ש בתקוע היינו מעלין לו שמן וגומר. ובפ' לולב וערבה אמר ראיתי בני עלייה והם מועטים וגו' ושהוא ובנו יכולים לפטור את העולם מן הדין ואם יותם בן עוזיהו עמהם יכולים לפטור משנברא העולם ובערך פטר כי נתברר לו להרשב"י ע"ה כי הוא ובנו ויותם בן עוזיהו לא קבלו שכר כלל בעה"ז לכן זכותם יותר משאר צדיקים להגין על דורם ובב"ר אחיה השילוני ובזבחים והוא ובנו ר' אלעזר נקברו במערה אחת כדאיתא פרק השוכר. רשב"י היה בשנת תתק"ל לאלף רביעי: