1
כי ישבו אחים יחדו כו' יבמה יבוא עליה כו' ואם לא יחפץ האיש לקחת את יבמתו כו' ואמרה מאן יבמי להקים לאחיו שם בישראל לא אבה יבמי וקראו לו זקני עירו כו' לא חפצתי לקחתה כו' כ"ה, ה'-ח'.
אהל יעקב על התורה, כי תצא י״ח
2
ויש להעיר בזה א'. מ"ש ואם לא יחפוץ כו' מן התימא הוא מה נשתנה מצוה זו מכל מצות שבתורה שלא נתנה בהם הבחירה לאדם. ב'. מאן יבמי להקים כו' לא אבה יבמי וקשה כפלי המלות. ג'. מדוע שינה הכתוב ואמר אצל היבם לא חפצתי לקחתה ואצל היבמה ואמרה כו' לא אבה יבמי.
3
והענין הוא עם המבואר אשר תכלית המצוה היא זכות המחשבה וטהרת הלב שיכוון בה האדם אך לעשות נחת רוח ליוצרו וידענו כי הדבר הערב אל גוף האדם יכבד עליו לכוון רצונו ומחשבתו בלתי לה' לבדו, משא"כ במצוה הנוגדת אל טבע הגוף מהנקל אל האדם לעשותם בכוונה רצויה אך לשם ה' וכאמרם ז"ל בראשונה שהיו מתכוונים לשם מצוה אמרו מצות יבום קודמת למצות חליצה עכשיו שאין מתכוונים לשם מצוה אמרו מצות חליצה קודמת למצות יבום בכורות י"ג. ומעתה מה שכתבה תוה"ק ואם לא יחפץ כו' איננו על דרך ברירה ח"ו אך זאת היתה מחכמתו יתברך עם השקפתו יצרי לב האדם כי יהיה כבד עליו לקיימה על שלמותה ע"כ מצא את לבבו להקל מעליו בחליצה.
4
ודע כי מצוה זו מתוארה ע"ש יבום והוא באם לב האדם המייבם תמים עמו לעשותה למען להקים לאחיו שם בישראל. לא כן באם יגרע כח ההוא ממנו וילוה אליו כח המתאוה אז מתוארה ע"ש לקיחה על דרך הכתוב כי יקח איש אשה.
5
ובזה נבוא אל באור הכתובים, כי ישבו אחים כו' יבמה יבוא כו' ולקחה כו' ויבמה. רמזה תוה"ק במלת ויבמה אשר מגמתו לא יהיה בלתי ליבמה ולקיים המצוה. וע"ז אמר ואם לא יחפוץ כו' ר"ל לא על דרך הממאן ח"ו במצות ה' רק הוא ירא על עצמו פן יפגע בה על דרך לקוחין. וזהו שאמרה אל הזקנים מאן יבמי כו' כלומר על שאינו בבחינה זו שיהיה מכוון אך להקים לאחיו כו', ע"כ לא אבה יבמי מדאגה הנ"ל: