פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש ה׳:ה׳

5 242 והיה אפשר לומר רק "ויאמר המלך מהרו את המן". וכן העיר היוסף לקח.

6 243 כמו שאמרו בגמרא מגילה טו: שהזמנת המן למשתה "קנאתו במלך קנאתו בשרים". וביאר המהרש"א שם "דלזה זימנה את המן בלחוד, שהמלך יקנא אותו שמחשיבתו כמלך, שלא זימנה רק המלך והמן. וכן השרים יקנאו אותו בזה" הובא למעלה הערה 163.

7 244 דוגמה לדבר; נאמר בראשית טז, ב "ותאמר שרי אל אברם הנה נא עצרני ה' מלדת בא נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה וישמע אברם לקול שרי". וכתב הרמב"ן שם: "'וישמע אברם לקול שרי'. לא אמר הכתוב 'ויעש כן', אבל אמר כי שמע לקול שרי. ירמוז כי אף על פי שאברם מתאוה מאד לבנים, לא עשה כן בלא רשות שרי. וגם עתה לא נתכוון שיבנה הוא מהגר ויהיה זרעו ממנה, אבל כל כוונתו לעשות רצון שרה שתבנה ממנה, שיהיה לה נחת רוח בבני שפחתה, או זכות שתזכה היא לבנים בעבור כן".

8 245 בא לבאר מה הצורך במהירות זו.

9 246 לאחשורוש.

10 247 כן פירש כאן הגר"א, וראה עוד ביוסף לקח. ואודות שהאוהב עושה מיד רצונו של האהוב, כן כתב הרמב"ם בהלכות תשובה פ"י ה"ב, וז"ל: "בזמן שיאהוב אדם את ה' אהבה הראויה, מיד יעשה כל המצות מאהבה". ואודות שאחשורוש אהב את אסתר, כן נאמר למעלה ב, יז "ויאהב המלך את אסתר מכל הנשים". ובגמרא יומא כט. אמרו "אסתר היתה חביבה על אחשורוש כל שעה ושעה כשעה ראשונה". וכן למעלה לפני ציון 56 כתב: "היה אחשורוש אוהב אסתר מאוד", ושם הערה 56.

11 248 בא לבאר, שנהי שאחשורוש מיהר לעשות את דבר אסתר מפאת אהבתו אליה, אך מדוע האיץ בהמן שיבוא במהירות, כי מן הסתם מי שמוזמן לבא אל המלך לא יתאחר מלבוא, אלא יגיע מיד, וא"כ מהו הצורך לומר "מהרו את המן".

12 249 כי מהירות מורה שאין להתעכב כלל אף שיש סבה להתעכב, וכמו שנאמר תהלים קיט, ס "חשתי ולא התמהמהתי לשמור מצותיך", ותרגם יונתן שם "זרזית ולא אתעכבית למטר פקודיך". והמלבי"ם שם כתב "התמהמהתי לשמור מצותיך - שעשיתי המצוה תיכף בבואה לידי... ועשיתי בזריזות, הגם שעשיית המצות הם טורח גדול".

13 250 לא ברור מדוע מוסיף שגם אחשורוש פועל כנגד מעכב מצדו שאינו חפץ בהזמנת המן, ומה היה חסר ללא משפט זה. ועוד, אחשורוש פעל כן מצד אהבת אסתר, וזה לא שייך להמן. וא"כ קשה בתרתי; מהו הצורך להשוות את המלך לנתיניו. ואף אם תרצה לומר שישנו צורך כזה, אזי אין הנידון דומה לראיה, כי המלך אוהב את אסתר, והמן לא שייך לזה. ועוד יש להעיר, כי לפי דבריו למעלה לאחר ציון 237 שאסתר רצתה שהמשתה יעשה "היום", ולא שיעבור היום ויהיה לילה, שפיר מובן לשון "מהרו", כי הכל היה צריך להעשות בעודו יום, ולא שיעבור היום. והרי אסתר באה לאחשורוש לקראת סוף היום, וכמו שביאר למעלה פ"ד לאחר ציון 442 שהיא באה לפניו שעתיים לפני סוף היום, ובודאי שיש למהר כדי שהמלך והמן יבואו למשתה בתוך השעתיים האלו. ומעין זה ביאר הגרי"ז על התורה בראשית כד, יז שלכך נאמר שם פסוקים יז-כ "וירץ העבד לקראתה ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך, ותאמר שתה אדני ותמהר ותרד כדה על ידה ותשקהו, ותמהר ותער כדה אל השקת ותרץ עוד אל הבאר לשאב ותשאב לכל גמליו", הרי שנאמר כמה פעמים לשון ריצה ומהירות. וביאר זאת הגרי"ז שם בזה"ל: "יש לומר משום דהוא בא לשם לעת ערב כדכתיב בקרא שם פסוק יא, והוא התפלל שם פסוק יב 'הקרה נא לפני היום', שהכל יהיה נעשה עוד מבעוד יום... ולכך רץ לקראתה במהירות, שבאופן אחר אי אפשר היה כלל שהענין יהיה נגמר עוד מבעוד יום. וזהו שאמר הכתוב אחר כך 'ותמהר ותרד כדה על ידה וגו", 'ותמהר ותער כדה אל השקת וגו", שהכל היה נעשה בזריזות יתרה, בכדי שיגמר בו ביום, כמו שהתפלל". וראה להלן הערה 273.