פירושים והערות מהרב יהושע הרטמן על אור חדש ד׳:ג׳

3 53 יעמוד על סדר הפסוקים, ויעיר שפסוקנו פסוק ג נראה כחוצץ בין הפסוק שלפניו פסוק ב לפסוק שלאחריו פסוק ד, דלכאורה היה צריך להסמיך את פסוק ד לפסוק ב, וכמו שמבאר.

4 54 לשון היוסף לקח: "היתה ביאתו זאת אל שער המלך כדי להודיע לאסתר". וכן הראב"ע נוסח ב בפסוק ב כתב: "ויבוא עד לפני שער המלך שושן הבירה, אולי ימצא שם אחד מסרסי אסתר".

5 55 כמבואר בפסוקנו "שק ואפר יוצע לרבים".

6 56 כמו שכתב כאן ר"מ חלאיו פסוק א, וז"ל: "וילבש שק - כך היה מנהגם על כל צרה שלא תבוא על הצבור... וכן בדברי רבותינו בתענית צבור תענית טז. 'למה מתכסין בשקים, לומר הרי אנו חשובים לפניך כבהמה'". וראה הערה 60.

7 57 לכך הוכנס פסוקנו פסוק ג בין פסוק ב לפסוק ד, כדי להפריד בין מגמת פסוק א למגמת פסוק ב. כי לולא פסוקנו היינו אומרים שלבישת השק פסוק א והגעה עד שער המלך פסוק ב נעשו כדי שנערות אסתר יגידו לאסתר המלכה על המתרחש. אך לאחר שפסוקנו מציין שבכל מדינות המלך לבשו שק, ממילא מתברר שלבישת השק של מרדכי פסוק א אינה בשביל שיגידו לאסתר, אלא משום אבילות וצער. ואם תאמר, אם כן פסוקנו היה צריך להאמר בין פסוק א לפסוק ב, שלאחר שנאמר שמרדכי לבש שק, היה צריך להאמר שבכל המדינות לבשו שק, וממילא נבין מכך שלבישת השק של מרדכי אינה משום שיאמרו לאסתר, אלא משום אבילות וצער. ויש לומר, דזה לא קשיא, כי פסוק ב הוא המשך לפסוק א בנוגע ללבישת השק, שלאחר שנאמר בפסוק א שמרדכי לבש שק, הוצרך לומר "ויבוא עד לפני שער המלך כי אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק", ואי אפשר להפריד בין הדבקים. ולכך המקום הראשון שניתן לבאר שאף בשאר מדינות לבשו שק, הוא פסוקנו. וראה להלן הערה 106.

8 58 כפי שנזכר בפסוק א "ויקרע מרדכי את בגדיו". ואע"פ שלמעלה לאחר ציון 31 ביאר שמרדכי קרע מחמת שאביו בנימין גרם קריעה לשאר השבטים, ואם כן אין מקום להקשות מדוע שאר בני אדם לא קרעו, שהרי "עדיין לא נעשה דבר שהיה קורע מרדכי עליו" לשונו למעלה לפני ציון 30, ורק מרדכי קרע משום שהוא משבט בנימין. מ"מ מעיר משאר בני שבט בנימין, שעליהם לא נזכר כאן שקרעו. אך יותר נראה לומר שכל ישראל בדור ההוא נמשכו אחר מרדכי, וכמו שכתב הפחד יצחק, פורים, ענין ט אות ד, וז"ל: "ביום הפורים כל היהודים נקראים הם על שם מרדכי. ביום הפורים מרדכי הוא ראש ההנהגה. היום כלנו טפלים למרדכי, ועל ידי זה זכתה כנסת ישראל למה שזכתה" הובא למעלה פ"ג הערות 80, 210. לכך הואיל ומרדכי קרע מחמת היותו משבט בנימין, ממילא אף שאר ישראל יקרעו עמו. והרי כך מוכח מיניה וביה; הנה לבישת השק גם כן היא מיוחדת לשבט בנימין שנקרא "בן אוני" בראשית לה, יח, וכמבואר למעלה הערה 43, ועם כל זה כל ישראל לבשו שק "שק ואפר יוצע לרבים", ולא רק שבט בנימין. ובעל כרחך לומר שזהו משום שכל ישראל נמשכו אחר מרדכי, וא"כ הוא הדין גם לקריעה, שגם בזה כל ישראל נמשכו אחר מרדכי.

9 59 רמב"ם הלכות אבל פ"ט ה"ו "מנין שקורעין על הנשיא ועל אב בית דין ועל שמועה שבאה שנהרג רוב צבור, שנאמר ש"ב א, יא-יב 'ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם וגם כל האנשים אשר אתו ויספדו ויבכו ויצומו עד הערב... ועל עם ה' ועל בית ישראל כי נפלו בחרב', זו שמועה רעה" מקורו ממו"ק כו.. וראה להלן הערה 102.

10 60 כפי שכתב הגר"א כאן "וצום ובכי - הם החמישה דרכי תשובה המפורשים במסכת תענית טו.-טז.", ובביאור רבינו יונה למעלה ג, י כתב: "עשו כל התיקונים 'שק ואפר וכו" ראשי תיבות 'תשובה'" תענית, שק, ואפר, בכי, הספד. הרי שהפסוק נוקט בדרכי תשובה, ולא איירי בשעה ששמעו השמועה. וראה למעלה הערה 56, ולהלן הערה 107.