1
142 פירוש - הקב"ה משיג את עצמו, ובידיעת עצמו יודע את כל הנבראים, לפי שמאמתת מציאותו נמצאו כולם. וכן כתב הרמב"ם ההלכות יסודי התורה פ"ב ה"ט, וז"ל: "כל הנמצאים, חוץ מן הבורא, מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ, הכל מכח אמתתו נמצאו. ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו ואמתתו, הוא יודע הכל, ואין דבר נעלם ממנו". וכן הוא במו"נ ח"ג פ"כ, ועקידת יצחק פרשת וירא שער כא, והרלב"ג במלחמות השם מאמר ג פרק א עמוד 121. ובדר"ח פ"ב מ"א תצח. הביא דעה זו, ודחאה, וכלשונו: "היו אומרים קצת בני אדם המתפלספים, כי השם יתברך יודע עצמו, ובידיעת עצמו יודע הדברים שהם בעולם. ומפני זה היו באים לדברים מגונים, שצריך לומר שהאדם מוכרח במעשיו, כי בזולת זה איך אפשר לומר שבידיעת עצמו ידע הדברים שהם בעולם. רק מפני שאומרים שהעולם מתחייב מן השם יתברך, וכל הדברים הנעשים בעולם מוכרחים להיות נעשים מאותו סדר שסדר השם יתברך הנבראים, ולפיכך אמרו בידיעת עצמו ידע הכל. או שיאמרו אין השם יתברך יודע הכל, דהיינו הדברים שהם מצד הבחירה האנושית, רק יודע הדברים שהם מסודרים מוכרחים להיות".