הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, בראשית ל״ח

1 מה כתוב למעלה. ב״‬ר פפ״‬ה. וילקוט רמז קמ״‬ד.

2 ר׳‬ יהודה אומר. תקנתי כמו בכ״‬י פלארענץ. וגם בב״‬ר שם הגי׳‬ ר׳‬ אלעזר אומר. וכן בילקוט הגי׳‬ ר׳‬ אלעזר אומר רק בילקוט נתחלף המאמר מר׳‬ אלעזר במאמר מר׳‬ יותנן וכן להיפך. והמאמר הזה מובא גם בילקוט דניאל רמז אלף ס״‬ג ושם הגי׳‬ נכונה כמו במדרש ב״‬ר. ובילקוט וישב שם רמז קמ״‬ד השמיט המעתיק שורה שלימה. ר׳‬ אלעזר אומר כדי לסמוך מעשה תמר למעשה אשת פוטיפר. והוא מאמר מר׳‬ שמואל בר נחמני וכצ״‬ל ר׳‬ אלעזר אומר כדי לסמוך הכר נא להכר נא רשב״‬נ אמר כדי לסמוך מעשה תמר. ומובא לנכון בילקוט דניאל שם.

3 כדי לסמוך הכר נא. שע״‬י שאמר יהודה הכר נא הכתונת בנך היא. נאמר לו הכר נא למי החותמת.

4 ודכוותה ולא יתבוששו. ב״‬ר וילקוט שם.

5 לא היה צריך לכתוב. ב״‬ר שם ובפי״‬ח. וינקוט בראשית וברמז קמ״‬ד.

6 רבנן אמרי. ב״‬ר וילקוט שם. ועיין בפירש״‬י המיוחס לו והובא במ״‬כ שזה מוסב על המאמר ודכוותה בה בלילה קטיל בלשאצר כו׳‬ ע״‬ש. אמנם רבינו טוביה שלא הביא הדרש של בה בלילה נראה דמפרש דברי המדרש כפשוטו כי ממה שמביא מעשה דתמר ויהודה ולא כסה עליהם אנחנו יודעים כי גם מעשה דיוסף ופוטיפרע אמת אף כי היה במבחר נעוריו מ״‬מ התגבר על יצרו וכמו שהשיב ר׳‬ יוסי למטרונא בב״‬ר פרשה פ״‬ז ע״‬ש.

7 אמר נפזר עצמנו. ב״‬ר וילקוט שם.

8 ירידה היה לו. ב״‬ר שם.

9 שכל המתחיל במצוה. ב״‬ר וילקוט שם. דב״‬ר פ״‬ח. סוטה דף י״‬ג ע״‬ב. ט. מיכן סמכו בני א״‬י לכתוב כתובת אשה כ״‬ה סלעים. עיין ים של שלמה סוף ב״‬ק בחלוקי דינים שבין בני א״‬י ובין בני בבל אות ז׳‬ בא״‬י כתובה שלהם כ״‬ד צ״‬ל כ״‬ה כספים. ב״‬ב אומרים כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה ממנה ה״‬ז בעילת זנות. אבל בתשובות הגאונים שבשערי צדק ח״‬ד ש״‬ד סי׳‬ ל״‬ט הגי׳‬ להיפך עי״‬ש ונזכרה כתובת כ״‬ה כספים בב״‬ק פ״‬ט ע״‬ב וע״‬ש בתוס׳‬ ושאר ראשונים. ומדברי המחבר מבואר שגירסתו כגי׳‬ יש״‬ש.

10 זה המעשה הי׳‬ קודם מכירת יוסף. עיין בראב״‬ע שכתב אין זאת העת כאשר נמכר יוסף רק קודם המכרו כו׳‬.

11 כי ער נקרא שמו. ב״‬ר שם וילקוט רמז קמ״‬ה.

12 אל תשלה את אמתך. וכן מובא בכ״‬י פלארענץ. ובקרא כתוב אל תשלה אותי.

13 וכתיב אל תכזב. זה מוקדם בקרא.

14 כך כזיב ושלה אחד הוא. ראיתי בתוס׳‬ על התורה שכתבו לשון שלה ולשון כזיב אחד שהרי כתוב אחד אומר אל תכזב בשפחתך וכתוב א׳‬ אומר אל תשלה בי ע״‬כ. ודבריהם נובעים מדברי רבינו.

15 שהי׳‬ חורש בגנות. ב״‬ר פפ״‬ה וילקוט שם. ועיין יבמות ל״‬ד ע״‬ב. וברש״‬י עה״‬ת.

16 אם לא דמי נבות. וכ״‬ה בכ״‬י פלארענץ ובקרא אם לא את דמי נבות.

17 מלמד שהיו נוהגין. עיין ב״‬ר פפ״‬ה וילקוט שם. יהודה התחיל במצות יבום תחלה. ועיין ברמב״‬ן.

18 כמו לקץ הימין. מלת ״‬הימים״‬ הוספתי ונמצא לנכון בכ״‬י פלארענץ. כי מ״‬ם ונו״‬ן מתחלפים לפי שתדברנה שתיהן בסוף מלה ע״‬י חוטם. ועיין תשובת צמת צדק סי׳‬ קי״‬ט בשם שיח יצחק.

19 ותשובה לאומרים כי ישבו אחים יחדו אל הקרובים. ז״‬ל הראב״‬ע דברים כ״‬ה ב׳‬. כי ישבו אחים יחדו. אמרו המכחישים כי אינם אחים ממש כי אם קרובים והביאו ראי׳‬ מבועז. ולא אמרו כלום. כי אין שם זכר יבום כי אם גאולה. ומה טעם להזכיר יחדו. ואם היו במדינה אחת או בחצר אחד או שהיו אוהבים זה את זה. ואמרו כי הנה הכתוב אמר ויבמה וזה אות כי איננה יבמה כי אם בשם כמו שבה יבמתך. והנה נואלו ונסכלו. כי הנה מפורש בבני יהודה ויבם אותה והוא יבמה גם יבמתך בעבור היותן לשני אחים וכל איש דעת ידע כי המצות שנתנו למשה שהם מצות לא תעשה לא היו אסורות קודם לכן. ואילו היה אדם מונע עצמו מהן קודם משה. לא הי׳‬ הדבר רע בעיני השם אף כי שכתב כי את כל התועבות האל עשו אנשי הארץ אשר לפניכם ולא מצאנו נביא שהזהירם. והנה הכתוב אמר על אונן שלא נתן זרע וירע בעיני ה׳‬. ע״‬כ אנחנו נסמוך על הקבלה שהם אחים ממש עכ״‬ל.

20 שהי׳‬ דש מפנים. יבמות ל״‬ד ע״‬ב. וב״‬ר שם. ורש״‬י עה״‬ת.

21 נתן כתוב חסר וי״‬ו. עיין ברשב״‬ם ומובא בנה״‬ש. כא. שנתן דין ארורים כאחד. בכ״‬י פלארענץ שנתן דין אחד כאחד.

22 ר׳‬ יוסי בר חלפתא. ב״‬ר פפ״‬ה. ילקוט רמז קמ״‬ה. ועי׳‬ ירושלמי יבמות פ״‬א ה״‬א ובבלי שבת קי״‬ח ע״‬ב ושם ושם מפיק אבודימוס ומעייל אבטילוס. ונקרא באמת ורדימוס או אורדימוס כמו שהוא בגמרא. אלא שבגמ׳‬ קאמר דאורדימוס היינו ר׳‬ מנחם. ואף שבירושלמי דיבמות הגי׳‬ כמו כאן העיקר כמו בגמ׳‬ הבבלית ומצינו בת״‬כ פ׳‬ אמור פי״‬ג אורדימוס. ובירושלמי שביעית פ״‬ח ה״‬ה אבורדימוס ועי׳‬ בס׳‬ דור דור ודורשיו ח״‬ב צד 187.

23 ר׳‬ תנחום ב״‬ר יוסי. וכ״‬ה בכ״‬י פלארענץ. ובב״‬ר וילקוט הגי׳‬ ר׳‬ מנחם ב״‬ר יוסי.

24 א״‬ר אלעזר. ב״‬ר שם ועיין חולין צ״‬ה ע״‬ב.

25 י״‬ב חודש. ב״‬ר שם. ועיין סדר עולם פ״‬ב. ומובא בילקוט רמז קמ״‬ה ובתוס׳‬ על התורה ועיין נזיר ה׳‬ ע״‬א ומכילתא בא סוף פי״‬ז.

26 כל מקום שנאמר גזיזה. ב״‬ר פע״‬ד ופפ״‬ה. וילקוט שם.

27 ולהלן הוא אומר. ב״‬ר פפ״‬ה. וילקוט שם. סוטה י׳‬ ע״‬א. וירושלמי סוטה פ״‬א ה״‬ח דף י״‬ז ע״‬א ורש״‬י עה״‬ת.

28 אלא יהודה שנתעלה. הוא דברי ר׳‬ אלעזר בגמרא בבלי שם. ובמדרש ב״‬ר איתא ולמה הוא מזכיר בה עליה וירידה. אלא עליה ליהודה שהוא מעמיד מלכים. וירידה לשמשון שהוא נושא נכריות. ויש להעיר שבירושלמי חסר הסיום במאמר דרב ונמצא לנכון במדרש ב״‬ר. ובמדרש ב״‬ר חסר הסיום במאמר דר׳‬ סימון ונמצא לנכון בירושלמי ורבינו שהביא הסיום במאמר ר׳‬ סימאי ״‬אלא עולים לה מצד זה כו׳‬ ״‬ הוא עפ״‬י מאמר רב פפא בבבלי שם. שאמר חדא תמנה הואי דאתי מהאי גיסא ירידה ודאתי מהאי גיסא עליה ופירש״‬י שהיתה מיושבת באמצע שיפוע ההר הבא לה מראש ההר יורד. הבא לה מרגלי ההר עולה. ובכ״‬י פלארענץ במקום ר׳‬ סימאי נאמר שם ר׳‬ יוסי.

29 תמר העמידה כמה מלכים ונביאים. סוטה י׳‬ ע״‬ב.

30 שהרי אמוץ ואמציה אחים היו. סוטה שם. ופירש״‬י אביו של ישעיה ואמציה מלך יהודה אחים הוו. ואמציה מזרע דוד היה. ואמוץ אחיו נביא היה. אלמא נביאים נפיק מינה.

31 הוא שאמרו חכמים. אבות פ״‬ב מי״‬ז.

32 שתים נתכסו. ב״‬ר פ״‬ס ופפ״‬ה.

33 כמו ותתעפל. בחילוף מצב האותיות.

34 ד״‬א ותתעלף ותתחלף. אותיות ע׳‬ ח׳‬ מתחלפים ובכ״‬י פלארענץ חסר דף אחד ונשלם בסוף העמוד ועתה החליפה. ומתתיל בדף שלאחריו במלות הצתה בלא אל״‬ף. שהוא בפסוק כ״‬ה.

35 א״‬ר אמי. ב״‬ר פפ״‬ה. וסוטה י׳‬ ע״‬א בשם ר׳‬ אלכסנדרי.

36 ד״‬א. ב״‬ר שם. וסוטה שם.

37 ויש אומרים כו׳‬ שם מקום. סוטה שם בשם ר׳‬ חנין ועיין ברשב״‬ם שכתב והמפרשים שם עיר טועה כו׳‬. ונעלם ממנו שכן הוא דעת ר׳‬ חנין בגמרא שם.

38 תפוח והעינים וכן מובא בגמרא שם ובקרא כתיב *והענים*

39 ר׳‬ חמא בר חנינא. בב״‬ר פפ״‬ה הגי׳‬ ר׳‬ חייא בר זבדא. ובילקוט רמז קמ״‬ה השמיט שם האומר.

40 צריך אדם לרגל עצמו כו׳‬. בב״‬ר ובילקוט שם הגי׳‬ צריך אדם להזהר עצמו באחות אשתו ובקרובותיו שלא יכשל באתת מהם. אכן בפי׳‬ המיוחס לרש״‬י בב״‬ר שם הביא להרגיל עצמו באחותו ובקרובתו שיכירנה יפה ולא יכשל בה ע״‬כ. נראה שהיה לפניו הגי׳‬ במדרש כמו שהביא רבינו.

41 בעל כרחו. ב״‬ר וילקוט שם.

42 פשטיה דקרא. עיין בהמבאר מה שהביא בשם הרד״‬ק והרמב״‬ן.

43 ורבותינו דרשו. ב״‬ר פפ״‬ה בש״‬ר חוניא. ובילקוט שם.

44 כוניהו. בקרא *כניהו*.

45 אלו סנהדרין לובשי ציצית. בב״‬ר ובילקוט איתא זו סנהדרין שהן מצויינין בפתיל המד״‬א פתיל תכלת.

46 מביאה ראשונה. יבמות ל״‬ד ע״‬א וע״‬ב.

47 צדיקים כמותו. ב״‬ר שם.

48 יהודה ציער את אביו. ב״‬ר שם.

49 מיכן שאין העובר ניכר. נדה ח׳‬ ע״‬ב. ב״‬ר פפ״‬ה. וילקוט רמז קמ״‬ה. ועיין ירושלמי יבמות פ״‬ד הי״‬א.

50 כמשלש פי׳‬ כמו שלש. עי׳‬ בהמבאר מה שהביא בשם שרשי הרד״‬ק וכן כתב כן בפירושו עה״‬ת.

51 ד״‬א כמשלש. ב״‬ר וילקוט שם ורש״‬י עה״‬ת. ועי׳‬ ירושלמי יבמות פ״‬ד הי״‬א ובבלי שם מ״‬ג ע״‬א ויש כמה חלופים בשמות האומרים ע״‬ש.

52 שלפי שהיתה. ב״‬ר וילקוט שם.

53 אמר אפרים. ב״‬ר וילקוט שם. ורש״‬י עה״‬ת. ועי׳‬ סוטה י׳‬ ע״‬א וברש״‬י ד״‬ה יתומה. ועיין ברמב״‬ן.

54 לשון הוצאה באל״‬ף. ולשון הצתה בלא אל״‬ף כמו ויצת אש בציון. בכ״‬י פלארענץ חסר דף שלם ומתחיל מן הצתה בלא אל״‬ף. עיין לעיל הערה ל״‬ד. נראה שמלת מוצאת היתה כתובה באל״‬ף. גם בחסרון אל״‬ף. עיין תוספות כתובות ס״‬ז ע״‬ב ד״‬ה דכתיב היא מוצת שכתבו ר״‬ח גריס מוצת בלא אל״‬ף. לשון ויצת אש בציון עכ״‬ל. וגם בעל מנתת יהודה על התורה הביא כן בשם ר״‬ח וכתב ולא שחסר כי הוא מלא בכל הספרים מדויקים. אך אינה נקראת כו׳‬. ועי׳‬ במנחת שי שכתב וז״‬ל כתובות פ׳‬ מציאת האשה דף ס״‬ז ע״‬ב וסוטה פ״‬ק דף י׳‬ ע״‬ב ומציעא פ׳‬ הזהב דף נ״‬ט ע״‬א נוח לו לאדם שיפיל עצמו לכבשן האש ואל ילבין פני תבירו ברבים מנא לן מתמר דכתיב היא מוצאת. ור״‬ח גריס מוצת חסר אל״‬ף מלשון ויצת אש בציון. וכבר כתב הריטב״‬א ז״‬ל שלא מצינו כן בכל הספרים אלא לשון יציאה. ובערוך ערך צת נראה דהכי גריס בפרק הזהב בגמרא אל תקרא מוצאת אלא מוצת. וכן כתב רש״‬י בהדיא בפי׳‬ ב״‬ר המיוחס לו היא מוצאת. מוצת קרי. לומר שהיתה ראויה לשריפה. ורבינו בחיי עה״‬ת על הכתוב היא מוצאת הביא דברי רז״‬ל מכתובות וסיים ואעפ״‬י שמלת מוצאת כתובה באל״‬ף יש לפרשו לפי הדרך הזה מלשון ויצת אש בציון ע״‬כ. ודבריו נובעים מדברי ר״‬ח.

55 בקש לכפור. ב״‬ר שם. סוטה י׳‬ ע״‬ב.

56 ר׳‬ ירמיה בש״‬ר שמואל בר יצחק. בכ״‬י כתוב ר׳‬ נחמיה ותקנתי ר׳‬ ירמיה כמו שהוא בכ״‬י פלארענץ. וכן בב״‬ר הגי׳‬ ר׳‬ ירמיה בשם ר׳‬ שמואל ובגמרא מכות כ״‬ג ע״‬ב הוא בשם ר׳‬ אלעזר. וכן במדרש שו״‬ט מזמור ע״‬ב מובא בשם ר׳‬ אלעזר והגי׳‬ נשתנה קצת ע״‬ש. גם בקה״‬ר פ״‬י בפ׳‬ אי לך ארץ שמלכך נער. ושם הוא בשם ר׳‬ שמואל בר נחמני.

57 מלא ולהלן חסר כו׳‬. ב״‬ר פ׳‬ ס״‬ג ופפ״‬ה. וילקוט שם. ורש״‬י עה״‬ת.

58 א״‬ר אבא. וכ״‬ה גם בכ״‬י פלארענץ. ובב״‬ר פפ״‬ה הגי׳‬ אמר רבא בר רב חסדא. ובילקוט חסר שם האומר. ובגמרא קדושין ע״‬ג ע״‬ב מובא בשם רב חסדא לבד. ובירושלמי קדושין פ״‬ד ה״‬ב דף ס״‬ה ע״‬ד. וב״‬ב פ״‬ג ה״‬א דף י״‬ג סוף ע״‬ד הגי׳‬ ר׳‬ בא בשם רב חסדא. לכן כמו שהביא רבינו הגי׳‬ ר׳‬ אבא נכונה כי בירושלמי ר׳‬ בא הוא כמו ר׳‬ אבא. ואולי היה גם בב״‬ר הגי׳‬ אמר ר׳‬ בא ואת״‬כ נתחברו האותיות ונעשות אמר רבא. וכן בסיום המאמר אמר רבא ובלבד מעת לעת. ..״‬יז צ״‬ל אמר ר׳‬ בא. כמו שהוא בירושלמי.

59 זה מלך המשיח. עיין ב״‬ר פפ״‬ה וילקוט שם. זה רבה על כל הפורצים ממך יעמוד שנא׳‬ עלה הפורץ לפניהם. ופי׳‬ המפרשים הא דכפל פרצת עליך פרץ אתא לרבויי שמלך המשית שהוא גדול על כל המלכים יהיה מפרץ.

60 עלה הפורץ לפניהם. כן תקנתי ובכ״‬י כתוב לפניו ובכ״‬י פלארענץ מובא לנכון כמו בקרא.

61 לשון של זהורית. ות״‬א תרגם די על ידה זהוריתא.

62 ד׳‬ ידות. ב״‬ר פפ״‬ה וילקוט שם. תנחומא משפטים. ורש״‬י עה״‬ת.

63 כנגד ד׳‬ דברים. שפשט בהן עכן כו׳‬. עיין ברש״‬י שהביא בשם ב״‬ר ארבעה דברים אדרת שנער ושתי חתיכות כסף של מאתים שקלים. ולשון זהב: