הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, בראשית ל״ו

מהדורה: מדרש לקח טוב, מכונה פסיקתא זוטרתא, וילנא תרמ"ד

מקור מדרש לקח טוב, בראשית ל״ו
1 ואלה תולדות. לא פסל את הראשונים.
2 עשו הוא אדום. הוא אדום. וארצו אדומה. וגבוריו אדומים.
3 עשו לקח את נשיו וגו' ואת אהליבמה בת ענה בת צבעון החוי. מלמד שנטפל לממזרים. שהרי ענה היה ממזר. שצבעון בא על אמו והוליד ממנה ענה. שנאמר ואלה בני צבעון ואיה וענה בראשית לו כד. הוא שאמר הכתוב איך נחפשו עשו נבעו מצפוניו עובדיה א ו. גילה הקב"ה פיסולו בתורה. כי עדה בת אלון היא בשמת בת אלון. ואהליבמה בת ענה היא אהליבמה בת בארי. כי עין ובאר אחד היא. בשמת בת ישמעאל. היא מחלת בת ישמעאל. עדה ילדה את אליפז. ובשמת ילדה את רעואל. ואהליבמה ילדה את יעוש ואת יעלם ואת קרח כולם חמשה. ואלה בני בניו. אליפז בכור עשו ילד את תימן אומר צפו וגעתם וקנז ותמנע ועמלק. אלה בני עדה בני בניה ובני רעואל נחת וזרח שמה ומזה בני בניה של בשמת. ובני אהליבמה בת ענה. זה ענה הכתוב למטה אשר מצא הימים במדבר. ויולד את יעוש ואת יעלם ואת קרח.
4 ויקח עשו את נשיו. ביעקב כתיב ויקח את בניו ואת נשיו בראשית לא יז. ובעשו כתיב את נשיו ואת בניו. זש"ה לב חכם לימינו ולב כסיל לשמאלו קהלת י ב.
5 ותמנע היתה פילגש לאליפז. תני ר' שמעון בן יוחי להודיע שבחו של ביתו של אברהם אבינו. שהיו מלכים ושלטונים רצים להתדבק בו. מה היה לוטן. היה אחד מן השולטנות. שנאמר אלוף לוטן. וכתיב ואחות לוטן תמנע.
6 ותמנע היתה פילגש לאליפז. אמרה הואיל ואיני כדאי להנשא לו לאשה אהיה לו לשפחה. והרי דברים קל וחומר ומה אם עשו שלא היה בידו אלא מצוה אחת על ידי שהיה מכבד את אביו היו מלכיות ושלטונות רוצות להדבק בו. על אחת כמה וכמה שיהו רוצות להדבק באבינו יעקב הצדיק. ויש מפרש ותמנע על פירוש לגרמיה כי הפרידו הכתוב וכתב ותמנע. כי תמנע זכר הוא. וכן מפורש בד"ה ותמנע ועמלק דה"א א לו.
7 היתה פילגש. ולא זכר את שמה.
8 טו אלופי בני עשו. פסל שאר משפחתו.
9 בני אליפז בכור עשו. שנאמר ותלד עדה לעשו את אליפז.
10 אלוף תימן. אלוף אומר. אלוף צפו. אלוף קנז. אלוף קרח. הוא תמנע הכתוב למעלה. הוא קרח הזכור כאן. כי דבר הנקרח מניע ממקומו. לכן קרח במקום תמנע. וזכרו באלופים בשם קרח. ותמנע נולד בארץ אדום. ולא היה קרח בן אהליבמה. כי זה הוא קרח בן אליפז בן עשו. אשר נקרא תמנע בדברי הימים. וגם הנה כתוב ותמנע שהוא בן אליפז. כי למעלה זכורים בני אליפז עם עשו עם עמלק בן פילגש אליפז. ופה אליפז עם קרח. אבל קרח בן עשו עצמו הוא הזכור למעלה ולמטה בן אהליבמה שילדה לעשו.
11 ואלה אלופיהם הוא אדום. הוא ברשעתו מתחלתו ועד סופו. ומה שכתוב וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו. לפי שמכר הבכורה והניח לו הארץ.
12 אלה בני עשו ואלה אלופיהם. בני אליפז ז' בני רעואל ד' הכל אחד עשר אלופים לעשו.
13 אלה בני שעיר החורי יושבי הארץ. שבא עשו להתיישב בתוכם.
14 ד"א יושבי הארץ מיושבי הארץ. שהיו יודעים איזה קרקע טוב לחטים. ואיזה לכוסמים. ואיזה לגפנים ולדקלים. לוטן היה בכורו של שעיר שבא עשו להתיישב בארץ.
15 ואחות לוטן תמנע. זאת תמנע מאם אחרת היתה לו אחותו ללוטן כי בת שעיר היתה והיתה פילגש לאליפז בן עשו. ולפי שמצאנו בדברי הימים. כי תמנע היה בן אליפז. הוצרך לפרש כי תמנע היתה פילגש לאליפז. שהיא אחות לוטן. וגם תמנע היה לו בן לאליפז.
16 ואלה בני צבעון ואיה וענה. זה צבעון בן שעיר החורי ושם בניו ואיה וענה. וי"ו של ואיה הוא עיקר בשם. כמו ופסי במדבר יג יד. כי כל ו' בשם טפל חוץ מאלו שהן עיקר שהוא ראשון.
17 וענה. הוא בן צבעון שהוליד את אהליבמה. שנאמר אהליבמה בת ענה בת צבעון. כי צבעון אבי אביה. וקראה הכתוב בת צבעון. ורבותינו אמרו כי ענה הוא בת צבעון מאמו. שנאמר הוא ענה הזכור למעלה לפי שהיה פסול.
18 הוא ענה אשר מצא את הימים במדבר. והם הפרדים. בריה חדשה מן הכלאים. מן הסוס הנקבה ומן החמור. וי"א מצא את הימים הכה את הימים. ויהיה מצא כמו תמצא ידך לכל אויביך תהלים כא ט.
19 ואלה בני דישן חמדן. הוא דישון הזכור למעלה בן שעיר החורי וקראו הכתוב דישן. בשם אחיו הקטן. מלמד שמת אחיו וקראו על שמו. כי למטה כתב דישן שהוא אביו של עוץ וארן. הרי ז' אלופים לשעיר ו' אלופים לעשו. וח' מלכים לאדום. הכל ל"א אשר מהם נפוצו בארץ כנען. וכנגדן הרג יהושע שלשים ואחד מלכים בארץ כנען.
20 ואלה המלכים. הוסיף על האלופים כי אלו המלכים ממקומות רבות היו כמו שמלה ממשרקה שאול מרחובות הנהר.
21 אבל בישראל כתיב טו ממנו פנה ממנו יתד זכריה י ד. כרכא דכולא ביה. ממנו כהניו. ממנו נביאיו. ממנו מלכיו. ממנו שריו.
22 מהיטבאל בת מטרד. שנטרד מן העולם.
23 בת מי זהב. מרוב עשרו היה אומר מה כסף מהו זהב. ד"א מי זהב שהיה לו חשוב הזהב כמים.
24 ואלה שמות אלופי עשו. אלו י"א אלופים לבד מן הזכורים למעלה כי אותם היו בני עשו ובני בניו. אבל אלו שישבו במקומותם של ראשונים תחת המלכים שהיו באדום הרי אלו י"א אלופים שלטונין.
25 למושבותם בארץ אחוזתם הוא עשו. הוא רשע מתחלתו ועד סופו.
26 אבי אדום. יט הוא אדום ומאכלו אדום. וגבוריו אדומים. וארצו אדומה. ועתיד הקב"ה שנקרא צח ואדום. ליפרע ממנו בלבוש אדום. על ידי משיח בן דוד. שנקרא אדמוני עם יפה עינים.
27 סליק פרשת וישלח.
28 פרשת וישב.
פירוש הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, בראשית ל״ו
1 לא פסל את הראשונים. כי בכל מקום שכתוב ואלה מוסיף על הראשונים. עיין ב״‬ר פי״‬ב.
2 הוא אדום. ב״‬ר פס״‬ג ופע״‬ה על הכתוב ארצה שעיר שדה אדום.
3 שצבעון בא על חמו. ב״‬ר פפ״‬ב. ועיין תנחומא וישב. ורש״‬י עה״‬ת.
4 כי עדה בת אלון היא בשמת בת אלון. וכ״‬כ רש״‬י בפי׳‬ עה״‬ת. ועיין בנה״‬ש.
5 ויקח את בניו. וכן הוא בכ״‬י פלארענץ. ובקרא וישא את בניו.
6 תני רשב״‬י. ב״‬ר פפ״‬ב. ועי׳‬ סנהדרין צ״‬ט ע״‬ב.
7 כי הפרידו הכתוב. ר״‬ל בקו המפסיק וראיתי ברשב״‬ם עה״‬ת שכתב וז״‬ל ראיתי שוחר טוב ותמנע מחובר גם לפסוק העליון שכן בד״‬ה ותמנע ועמלק כו׳‬. אין ספק אצלי שצ״‬ל ראיתי בלקח טוב וכוון למאמר שלפנינו.
8 שהיו יודעים איזה קרקע. שבת פ״‬ה ע״‬ב. ומובא ברש״‬י עה״‬ת. וילקוט רמז קל״‬ט.
9 וי״‬ו של וענה היא עיקר בשם כמו ופסי. דברי רבינו נובעים מדברי מנחם בן סרוק עי׳‬ מחברת מנחם צד ע״‬ו דונש חשב הווי״‬ן נוספת בתחלת המלים ללא ענין. ולדעת מנחם אינם נוספת אבל לכלם יש טעם בענין וחושב שם הפסוקים שחשב דונש שהם נוספת ללא ענין ולדעת מנחם הם כלם לענין והביא גם הכתוב ואיה וענה הוי״‬ו הוא מעיקר השם כמו ופסי וכו׳‬.
10 ורבותינו אמרו. עיין ב״‬ב קט״‬ו ע״‬ב. וב״‬ר פפ״‬ב.
11 והם הפרדים. ב״‬ר שם.
12 מן הסוס הנקבה ומן החמור. כן הביא גם רש״‬י עה״‬ת והרמב״‬ן. אולם בב״‬ר שם איתא מה עשה ענה. הביא חמורה וזיווג לה סוס זכר יצאת ממנו פרדה. וכן הוא בירושלמי ברכות פ״‬ח ה״‬ד דף י״‬ב ע״‬ב מה עשה ענה זימן חמורה והעלה עליה סוס זכר ויצאה מהן פרדה. ובירושלמי גם בב״‬ר סיים. אמר הקדוש ברוך הוא להם אתם הבאתם לעולם דבר שהוא מזיקו. אף אני מביא על אותו האיש דבר שהוא מזיקו. מה עשה הקדוש ברוך הוא זימן חכינה והעלה עליה חרדון ויצא ממנה חברבר ע״‬כ. ולזה המאמר כוון המתרגם יב״‬ע בתרגומו שם הוא ענה דארבע ית עדריא צ״‬ל ערדיא עם אתני ולזמן אשכח ית כודנייתא די נפקו מנהון ע״‬כ. והרכיב ב׳‬ המאמרים יחד ובמקום חברבר במאמר השני הביא הוא ערדיא שפי׳‬ ערוד כי תחת חברבר בירושלמי מובא בבבלי ערוד. עיין ברכות ל״‬ג ע״‬א. אוי לערוד שפגע בו ר׳‬ חנינא בן דוסא. ובירושלמי ברכות פ״‬ה דף ט׳‬ ע״‬א נאמר אוי לו לחברבר. וכן בירושלמי שם מה עסקי דהדין חברבר ורש״‬י הביא בגמרא בבלי שם בשם בה״‬ג ערוד במקום חברבר ופי׳‬ חברבר מין נחש צפעוני. ומזה תראה בגמ׳‬ חולין דף קכ״‬ז ע״‬א אמר רב הונא בר תורתא פעם אחת הלכתי לוועד וראיתי נחש שהוא כרוך על הצב. לימים יצא ערוד מביניהם. וכשבאתי לפני ר׳‬ שמעון החסיד אמר לי אמר הקדוש ברוך הוא הם הביאו בריה שלא בראתי בעולמי אף אני אביא בריה שלא בראתי בעולמי ע״‬כ. והוא הוא המאמר מירושלמי ומדרש שהבאתי זימן חכינה פי׳‬ נחש והעלה עליה חרדון הוא צב עיין רד״‬ק שרש כח בשם ר׳‬ יונה בערבי נקרא חרדון והוא מין צב ויצא ממנה חברבר והוא שבא תמורתו ערוד בבבלי.
13 ויש אומרים. עיין ברמב״‬ן עה״‬ת שכתב וז״‬ל ואונקלוס תרגם גבריא. והנראה מסברתו כי ענה זה באו עליו מן האומה הנקראת אימים לפנים עם גדול ורב כענקים ורצו לגזול ממנו החמורים של צבעון אביו והוא היה במדבר ואין עוזר לו ותמצא ידו להם והציל מידם והוא מלשון תמצא ידך לכל אויביך עכ״‬ל.
14 הוא דישון הזכור למעלה. עיין בנה״‬ש.
15 ממנו פנה ממנו יתד. בכ״‬י כתוב ממנה. ובכ״‬י פלארענץ מובא לנכון כמו שהוא בקרא. טו. כרכא דכולא ביה כו׳‬. חולין נ״‬ו ע״‬ב ספרי האזינו סי׳‬ ש״‬ט.
16 שנטרד מן העולם. ב״‬ר פפ״‬ג.
17 מרוב עשרו. ב״‬ר שם ורש״‬י עה״‬ת ובתרגום יב״‬ע וירושלמי.
18 ד״‬א מי זהב כו׳‬. עי׳‬ בהאברבנאל שכתב נאמר במלך האחרון אשתו לפי שהיה חמיו עשיר גדול עד שבעבור זה נקרא מי זהב שהיה הזהב בביתו כמים עכ״‬ל.
19 לבד מן הזכורים למעלה. עי׳‬ בחזקוני ותמצא ראיה נצחת לזה. יט. הוא אדום. ב״‬ר פס״‬ג ופע״‬ה ועי׳‬ לעיל ל״‬ו א׳‬.
20 שנקרא צח ואדום. דכתיב דודי צח ואדום שה״‬ש ה׳‬ י׳‬.
21 בלבוש אדום. דכתיב מדוע אדום ללבושך ישעיה ס״‬ג ב׳‬.
22 שנקרא אדמוני עם יפה עינים. דכתיב והוא אדמוני עם יפה עינים ש״‬א ט״‬ז י״‬ב.