הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, בראשית כ״ה

1 א״‬ר יהודה לימדה תורה ד״‬א היינו דאמרי אינשי כו׳‬. וכ״‬ה בכ״‬י פלארענץ. והמאמר נשתבש ע״‬י המעתיק ונלקה בחסר ויתיר וכצ״‬ל א״‬ר יהודה לימדה תורה דרך ארץ למינסב איתתא לבנא רבא ולבתר אינסוב איהו.כדנא עבד אברהם. שנא׳‬ ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה. היינו דאמרי אינשי שיתין וחד תכלי אמטויה לככא דקל חבריה שמע ולא אכל. המאמר הראשון לימדה תורה הוא ממדרש ב״‬ר סוף פ״‬ס וילקוט רמז ק״‬ט. א״‬ר יודן לימדתך תורה ד״‬א שאם יהיה לאדם בנים גדולים יהיה משיאן תחלה ואח״‬כ הוא נושא לו אשה ממי את למד מאברהם בתחלה ויביאה יצחק האהלה שרה אמו. ואח״‬כ ויוסף אברהם ויקח אשה. וכ״‬ה בתנחומא סוף חיי והמאמר השני היינו דאמרי אינשי הוא מגמרא ב״‬ק צ״‬ב ע״‬ב. ומובא בערוך ערך תכל וז״‬ל בגמרא פ׳‬ החובל בב״‬ק דף נ״‬ג צ״‬ל דף צ״‬ב שיתין וחד תכלי מטיוה לככא דקל חבריה שמע ולא אכל. פי׳‬ ס״‬א מכאובות משיגין לאיש ששומע קול אכילה שחבירו אוכל והוא אינו אוכל עכ״‬ל. ואולי צ״‬ל משיגין לשינים כי ככא פי׳‬ שינים. עיין ערוך בערכו. ועי׳‬ תוס׳‬ ע״‬ז כ״‬ח ע״‬א ד״‬ה ככי שפי׳‬ שהם שינים גדולות ע״‬ש. וכן בצד הילקוט רמז ק״‬ט נרשם פי׳‬ ששים צערים מגיעים לשינים השומע חבירו אוכל והוא אינו אוכל. ולקת זאת מהערוך. מדברי הערוך תראה שגם לפניו היתה הגי׳‬ בגמרא שיתין וחד כמו שהביא רבינו טוביהו במקום לפנינו הגי׳‬ שיתין תכלי. ועי׳‬ בתוס׳‬ ב״‬ק שם. ומלת רבנן הסגרתי כי מיותר הוא. ובמקום כוכלי צ״‬ל תכלי והמלות ״‬דקל איניש״‬ יש למחוק מן הספר. או היה לפניו ב׳‬ נוסחאות בגמרא נוסחא א׳‬ דקל חבריה שמע ונוסחא ב׳‬ דקל איניש שמע והמלות ״‬ולא אכל״‬ חסרים פה. ובכ״‬י פלארענץ ראיתי הגי׳‬ אמר ר׳‬ יהודה לימדה תורה דרך ארץ היינו דאמרי רבנן שיתין וחד תיכלי אמטיוה לככא דקל תבריה שמע. דחייב איניש למינסב אתתא לבריה רבא. ולבתר אינסוב איהו. כדנא עבד אברהם כו׳‬ לכן בכ״‬י לפנינו במקום דקל איניש צ״‬ל דחייב איניש.

2 בן ק״‬מ שנה. עיין סדר הדורות ב׳‬ אלפים פ״‬ח.

3 מאי קטורה ר׳‬ אומר זו הגר. כ״‬ה בתנחומא סוף חיי. אולם בב״‬ר פס״‬א וילקוט רמז ק״‬ט הגי׳‬ רב יהודה אמר זו הגר. ועיין בתנחומא הטעם שאומר זו הגר.

4 וא״‬ת מאי ויוסף. ר״‬ל מזה משמע שאחרת היתה.

5 כענין שנא׳‬ ויוסף ה׳‬. בב״‬ר וילקוט שם א״‬ל ר׳‬ נחמיה והכתיב ויוסף. א״‬ל עפ״‬י הדבור נשאה המד״‬א ויוסף ה׳‬ דבר אלי עוד ע״‬כ. ועיין פדר״‬א פ״‬ל דרוש אחר על זה׳‬ וע״‬ש בבאור הרד״‬ל אות ס״‬ד מה שהביא בשם הזהר דף קל״‬ג ע״‬ב.

6 לדבר אלי עוד. בקרא דבר אלי עוד.

7 שקיטרה עצמה במצות ומע״‬ט. ב״‬ר וילקוט שם.

8 ד״‬א קטורה תרגום קשורה. ר״‬ל תרגום קשר הוא קטר. ועיין ב״‬ר ושמה קטורה מן קטר. ר״‬ל דורש קטורה מן קטר שפי׳‬ קשר וסיים כזה שהוא חותם גנזכה ומוציאה בחותמה קשורה וחתומה. ועיין ג״‬כ ברש״‬י עה״‬ת שכתב ג״‬כ שקשרה פתחה שלא נזדווגה לאדם מיום שפירשה מאברהם. וכן ביב״‬ע היא הגר דקטירא ליה מן שירויא. ועיין גם בתנחומא סוף חיי שרה קטורה שהיתה קשורה כנוד.

9 ר׳‬ שמעון בן לקיש בשם בר קפרא. בב״‬ר פס״‬א חסרים המלות ״‬רשב״‬ל בשם״‬ ואיתא בר קפרא אמר. ובילקוט סוף רמז ק״‬ט מובא לנכון בשם ב״‬ר כמו שהביא רבינו. ובכ״‬י פלארענץ ריש לקיש ובר קפרא אמרו.

10 כולם ראשי אומות הן. עי׳‬ בב״‬ר שם.

11 הוא שאמרו רז״‬ל לומר בשעת המילה יחי הילד לאביו ולאמו יהי את לשבעה ואב לשמונה. אח לשבעה זה יצחק ואב לשמונה זה אברהם. ובכ״‬י פלארענץ הגי׳‬ הוא שנהגו אבותינו לומר בשעת המילה. וכן להלן ויחי מ״‬ח כ׳‬ הביא רבינו בעצמו שישראל אומרים במילה יחי הילד לאביו ולאמו. יהי אח לשבעה וגם לשמונה. וראיתי בתניא רבתי אות צ״‬ד שהביא וז״‬ל המברך אומר פלוני הקטן. והקהל עונים גדול יהיה הוא שאומרים זה הקטן גדול יהיה המברך אומר יחי הילד. והקהל עונים לאביו ולאמו. המברך אומר יהא אח לשבעה. והקהל עונים ואב לשמונה. וי״‬א וגם לשמונה. ואומר המברך כשם שנכנס לברית כן יכנס לתורה ולחופה ולמע״‬ט עכ״‬ל. ועוד שם בסי׳‬ צ״‬ה הוא פי׳‬ ברכת המילה לקוח מספר שבולי הלקט כ״‬י הביא וז״‬ל יהא אח לשבעה וגם לשמונה. יש מפרשים יהא אח לשבעה. זה אפרים. דכתיב ביום השביעי נשיא לבני אפרים. וגם לשמונה זה מנשה. דכתיב ביום השמיני נשיא לבני מנשה. וכה״‬א ישימך אלהים כאפרים וכמנשה וישם את אפרים לפני מנשה. ואימתי יברך ישראל ברכה זו. בברכת מילה. ובאגדה אמר רבי זירא שיחתן של בני ארץ ישראל תורה. שהן אומרים תהא את לשבעה ואב לשמונה. ריב״‬ל אמר זה אברהם שהוא אב לשמונה. ליצחק ולישמעאל ובני קטורה זמרן יקשן ומדן ומדין וישבק ושות. אח לשבעה זה יצחק. שהוא אח לישמעאל ובני קטורה. רבי שמואל אמר זה ישי שהוא אב לשמונה. שנאמר ודוד בן איש אפרתי היה מבית לחם יהודה ושמו ישי ולו שמונה בנים ש״‬א י״‬ז י״‬ב ובמקרא כתוב הזה במקום היה. יהא אח לשבעה. זה דוד שהוא אח לשבעה עכ״‬ל. מכל זה תראה שרבינו טוביה כוון להאגדה שהביא הרב בעל שבולי הלקט. והסיום ואע״‬פ שיש בני אדם שאומרים אח לשבעה וגם לשמונה. זה מנשה ואפרים. הוא דעת היש מפרשים שהביא השבולי הלקט ואחריו התניא רבתא. וכן הביא רבינו טובי׳‬ ויחי מ״‬ח כ׳‬. ישימך אלהים כאפרים וכמנשה והיכן מצינו שישראל מברכין כענין הזה. במילה. שישראל אומרים יחי הילד לאביו ולאמו יהי אח לשבעה וגם לשמונה. אלו אפרים ומנשה. שהקריבו קרבן נשיאים בשביעי ובשמיני כו׳‬. ולזה כוון גם תרגום יב״‬ע בראשית מח כ בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה. בך יוסף ברי יברכון בית ישראל ית יניקא ביומא דמהולתא למימר ישוינך ה׳‬ כאפרים וכמנשה ע״‬כ. והנה ראינו פה דעות שונות לדעת ריב״‬ל הכוונה יהא אח לשבעה וגם לשמונה על יצחק ואברהם. ולדעת ר׳‬ שמואל הכוונה על ישי ודוד. ולדעת י״‬מ הכוונה על מנשה ואפרים. אמרתי אחוה דעי אף אני. שהכוונה על משה ויהושע. כי על הכתוב תן חלק לשבעה וגם לשמונה דרשו בפסיקתא פסקא ביום השמיני עצרת ובקה״‬ר בפ׳‬ הזה. תן חלק לשבעה זה דור שמל משה לשבעה. וגם לשמונה זה דור שמל יהושע לשמונה והבאתי שם בהערה מ״‬ח. כוונת זה המאמר בשם הראב״‬ן סי׳‬ צ״‬ד דף ל״‬א ע״‬א. ואור זרוע אלפא ביתא סי׳‬ ל׳‬ בשם מורו ר׳‬ יהודה ב״‬ר יצחק שיר ליאון. כי אברהם היה ראש למילה וממנו עד משה ז׳‬ דורות. אברהם יצחק יעקב לוי קהת עמרם ומשה. והוא מל ישראל בצאתם ממצרים כדכתיב ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו׳‬. דם פסח ודם מילה. ויהושע היה דור ח׳‬. ומל את ישראל בכניסתן לארץ. כדכתיב שוב מול את בני ישראל שנית. וזאת כוונת המאמר זה דור שמל משה לשבעה. ר״‬ל לשבעה דורות. וזה דור שמל יהושע לשמונה. ר״‬ל לשמונה דורות. לכן לזה כוונו שאמרו בשעת המילה יהא אח לשבעה ר״‬ל למשה שמל לשבעה. וגם לשמונה ר״‬ל ליהושע שמל לשמונה.

12 ר׳‬ יהודה אומר זו גבורה. רנ״‬א זו ברכה. בב״‬ר פס״‬א וילקוט רמז ק״‬י. ושו״‬ט מזמור א׳‬. הגי׳‬ רי״‬א בכורה. רנ״‬א ברכה. ורבנן אמרי קבורה. ועיין דב״‬ר פי״‬א. ובכ״‬י פלארענץ ג״‬כ הגי׳‬ ר׳‬ יהודה אמר זו בכורה ואחד הגיה שם על מלת בכורה שצ״‬ל גבורה.

13 אמרו רבותינו בפרק חלק כל ישראל כו׳‬. סנהדרין צ״‬א ע״‬א. ובכ״‬י פלארענץ נאמר רק בפרק כל ישראל ורבינו טובי׳‬ ז״‬ל נקיט גם לשון המדרש ב״‬ר פס״‬א ע״‬ש.

14 אמר להם כל מה שאתם יכולין להזריח הזריתו. פי׳‬ כל מה שאתם יכולים להרחיק עצמכם יותר לקצה המזרח תרחיקו. ובילקוט רמז ק״‬י גורס יכולין להרחיק הרחיקו.

15 ראה את יעקב אבינו בן ט״‬ו שנה. עיין סדר עולם רבא פ״‬א יעקב שימש את אבינו אברהם ט״‬ו שנה.

16 א״‬ר אליעזר. בב״‬ר פס״‬ב וילקוט רמז ק״‬י מובא זה בשם ר׳‬ יהודה בר אלעאי ובכ״‬י פלארענץ הגי׳‬ א״‬ר יהודה.

17 לומר לך שהחולי מעיים ממרק עונות. עיין רש״‬י שבת קי״‬ח ע״‬ב שכתב ומתמרקין עונותיהם. ותכמי התוס׳‬ שם כתבו יש במדרש למרק אכילה מן המעיים להיות נקיים וטהורים כמלאכי השרת. כוונו לב״‬ר פס״‬ב ובמדרש שם נאמר רק שהחולי ממרק. ועי׳‬ שמחות ספ״‬ג שם הגי׳‬ למרק את הכל. ויש להגיה למרק את האכילה.

18 מלמד. ב״‬ר שם. וילקוט שם.

19 ג׳‬ נאמר בהם שיבה טובה. מוסב על בשיבה טובה. והוא בב״‬ר פס״‬ב בשם ר׳‬ לוי.

20 שחלק לו כבוד. ב״‬ר שם. ועיין ב״‬ב ט״‬ז ע״‬ב. ורש״‬י עה״‬ת מכאן שעשה ישמעאל תשובה והוליך את יצחק לפניו.

21 ל״‬ח שנה. ב״‬ר שם בשם ר׳‬ תנחומא. ומובא בילקוט רמז ק״‬י.

22 א״‬ר סימון. ב״‬ר וילקוט שם. והמלות שהסגרתי חסרים בכ״‬י שלפנינו. ונמצא לנכון בכ״‬י פלארענץ ובמדרש וילקוט והשמיט המעתיק מן אחרי מות עד אחרי מות.

23 יתירות הארץ. עיין מ״‬כ שכתב יתידות הארץ פי׳‬ כו׳‬ ולקמן בסדר ויחי פצ״‬ח גרס יתירות. ע״‬ש הנותר מן האמורי ע״‬כ וגם היפ״‬ת גורס יתירות. וזה שסיים רבינו ״‬הכנעני שהותירו״‬. ובכ״‬י פלארענץ חסר הסיום הזה.

24 ופלשתים נלחמים. כ״‬ה גם במדרש ב״‬ר שם וילקוט שם. וכתב היפ״‬ת וז״‬ל לא הבינותי זה. כי מה שאמר ופלשתים נלחמים בישראל. הוא בש״‬א ל״‬א א׳‬. היה עדיין קודם מותו לכן נראה שהוא ט״‬ס וצריך להיות ויעזבו את הערים וינוסו ויבואו פלשתים וישבו בהן ש״‬א ל״‬א ז׳‬ עכ״‬ל.

25 לא פסל את הראשונים. כי בכל מקום שכתב ואלה מוסף על הראשונים. ובכ״‬מ שכתב אלה פוסל את הראשונים. ב״‬ר פי״‬ב ופ״‬ל ושמ״‬ר פ״‬ל.

26 א״‬ר לוי בש״‬ר חייא ב״‬ר חנינא. יש לתקן שצ״‬ל בשם ר׳‬ חמא בר חנינא. כי מצינו הרבה שר׳‬ לוי אמר בשמו. ובב״‬ר סוף פס״‬ב ר׳‬ לוי בשם ר׳‬ חמא חסרים המלות ״‬בר חנינא״‬ וביבמות ס״‬ד ע״‬א מובא זה בשם ר׳‬ חייא בר אבא ובכ״‬י פלארענץ חסרים המלות בש״‬ר חייא בר חנינא.

27 מפורש במס׳‬ מגלה. דף י״‬ז ע״‬א. ומובא גם ברש״‬י עה״‬ת. ועיין רש״‬י תולדות כ״‬ח ט׳‬ על הכתוב אחות נביות.

28 לפי שבא מדקדקו שלמדבר. בב״‬ר שם סוף חיי ובילקוט שם. הגי׳‬ מקדקדו של מדבר ופי׳‬ מעיקרו שאף שהיה רחוק מאד הטריח לבא לגמול חסד עם אביו. ובכ״‬י פלארענץ נאמר רק. לפי שבאו ממדבר:

29 בני בנים. בכ״‬י כתוב לבני בנים אולם גם בכ״‬י פלארענץ נאמר בני בנים. ואולי מפרש כי הל׳‬ מן ינחיל נמשך ג״‬כ על בני. ועומד במקום שנים. וכמו צפון לצדיק.

30 וי״‬ו הוסיף. ר״‬ל ואלה מוסיף על הראשונים להשוות אלה לאלה. עיין ב״‬ר פי״‬ב ופ״‬ל ושמ״‬ר ריש משפטים.

31 ד״‬א כל מי שהיה רואה. תנחומא תולדות. ועיין ב״‬מ פ״‬ז ע״‬א ורש״‬י עה״‬ת. ויב״‬ע.

32 א״‬ר יצחק. ב״‬ר פס״‬ג. וילקוט תולדות רמז ק״‬י ע״‬ש ובוי״‬ר פכ״‬ג. וחזית פ׳‬ כשושנה ורש״‬י עה״‬ת. ובכ״‬י פלארענץ חסר שם האומר.

33 הרחת שמהפכין. עיין ב״‬ר ר״‬ל אמר שהיפך את הגזירה ולפום כן קריין ליה עתרא דאפיך אידרא. ר״‬ל לכן קורין לרחת עתרא משום שמהפך התבואה בגורן. ועיין תוס׳‬ סוכה י״‬ד ע״‬א ד״‬ה כעתר. וכן מצינו ונעתרות נשיקות שונא הוא ההתנגדות מן נאמנים פצעי אוהב. ונראה כי נעתרות הוא כמו תהפוכות.

34 ללמדך כו׳‬. סוכה שם. ויבמות ס״‬ד ע״‬א.

35 ד״‬א ויעתר יצחק כמו ויחתר. עיין ב״‬ר שם בשם ר׳‬ לוי משל לבן מלכים שהיה חותר כו׳‬ שכן בערבי׳‬ קורין לחתירתא עתירתא. ופה המקום להביא מה שהעירותי בפסיקתא פסקא שובה דף קס״‬ב ע״‬ב חתר לו כמין חתירה תחת כסא הכבוד ושמע תחינתו שנאמר ויתפלל אליו ויעתר לו וישמע תחנתו דה״‬ב ל״‬ג י״‬ג. מהו ויעתר א״‬ר אלעזר בר״‬ש בערבי׳‬ צווחין לחתירתא עתירתא ועל זה העירותי בהערה ק״‬י שכן הוא בירושלמי סנהדרין פ״‬י ה״‬ב. ובוי״‬ר פ״‬ל. ובמדרש רות פ״‬ה פ׳‬ ויאמר לה בועז. ובמדרש דברים פ׳‬ ואתחנן. אולם בגמרא סנהדרין ק״‬ג ע״‬א איתא אר״‬י משום רשב״‬י מאי דכתיב ויתפלל אליו ויחתר לו. ויעתר לו מיבעי ליה. מלמד שעשה לו הקדוש ברוך הוא מחתרת ברקיע כדי לקבלו בתשובה מפני מדת הדין ע״‬כ. וכתב רש״‬י ויחתר לו ומבחוץ כתיב ויעתר לו כך שמעתי עכ״‬ל. והעיר הגאון. הרי״‬ב בפסוק כתיב ויעתר וכן העתיק הגמרא לעיל דף ק״‬א ע״‬ב. ואפשר בד״‬ה שהיה לפני רשב״‬י היה כתוב ויחתר. עיין תוס׳‬ שבת נ״‬ה ע״‬ב ד״‬ה מעבירים. עכ״‬ל. אולם למה זה נעקם את הכתובים ונאמר שהיתה נוסחא אחרת לפני רשב״‬י אחרי אשר אנו רואים מפסיקתא וירושלמי ומכל המקומות שהבאתי שטעות נפל בגמרא בבלי. וצ״‬ל ויעתר לו ויחתר לו מלמד כו׳‬. ר״‬ל שדרשו מלת ויעתר במקרא כמו ויחתר. לפי שאותיות ע׳‬ וח׳‬ מתחלפים בהיותם ממוצא אחד. וכן אמרו בדברים רבה שם ויתפלל אליו ויעתר לו ויחתר לו. כלומר ויעתר הוא כמו ויחתר מלמד שהיו מלאכי השרת מסתמין את חלונות הרקיע. ובכ״‬י כרמולי מפורש היטב אל תקרי ויעתר אלא ויחתר. והטעם השני הוא כדברי הפסיקתא והירושלמי שכן בערבי קורין לחתירתא עתירתא. וכן. בב״‬ר פס״‬ג ובפדר״‬א פמ״‬ג מובא לנכון ויתפלל ויעתר לו. גם בפסקא ולקחתם לכם ויעתר לו. ויחתר לו. לה. כמו עשקה. בכ״‬י פלארענץ הגי׳‬ כמו עמדתו חמדתו.

36 מלמד שהיה מתפלל. ב״‬ר פס״‬ג. ורות רבה פ״‬ז.

37 מיטרין שלה. בב״‬ר וילקוט שם. עיקר מטרין לא הוה לה. וגלף לה הקדוש ברוך הוא עיקר מטרין. המלה יונית μητρα פי׳‬ רחם געבאהרמוטטער ועיין פסיקתא זכור ובהערה מ״‬ה.

38 שכשם שיצחק אבינו היה מחתר. עי׳‬ ב״‬ר בשם ר׳‬ לוי מובא רק המשל ורבינו הביא הנמשל.

39 היו מחתכין בתוך הבטן. הרד״‬ק במכלל כתב ששרשו רצץ ויהיה מענין שבירה מלשון כי רצץ עזב דלים איוב כ׳:י״ט‬ י״‬ט אבל בשרשים הביא בשרש רוץ וכן בפירושו על התורה כתב וז״‬ל כשנוצרו והגיעו לזמן התנועה היו מתנענעים מאד עד שנדמה לה שהיו רצים זה לעומת זה.

40 כדברי ר׳‬ יוחנן. בב״‬ר שם וילקוט רמז ק״‬י.

41 ורשב״‬ל אמר. שם. בכ״‬י פלארענץ בטעות דברי רבי. ר׳‬ יוחנן אמר. וצ״‬ל כמו שלפנינו בכ״‬י.

42 כיצד זה אוסר כו׳‬. הוא הוספת רבינו טובי׳‬ ז״‬ל.

43 שתי מלות הן ויתר ציווי. הוא סיום של רבינו טובי׳‬ וכן הביא היפ״‬ת במדרש ב״‬ר שם דריש ויתרוצצו מלה מורכבת מהיתר וציווי והכוונה שכ״‬א היה ממרה רוחו של חבירו ומכעיסו. בכ״‬י פלארענץ חסרים המלות ויתר ציווי. ובאמת השרש רוץ מורה ע״‬פ רוב לרוץ לאיזה תכלית ובזה יבדל מן נוס דמורה ע״‬פ רוב להמלט מזה. והשרש ויתרוצצו לבדו מורה כי לכל אחד היתה תכלית אחרת אשר רץ אליו וזו היא הכוונה מן ויתר צוויו.

44 ר׳‬ חגי בשם ר׳‬ יצחק. וכ״‬ה בכ״‬י פלארענץ ובב״‬ר איתא ר׳‬ יצחק אמר. והמלות ״‬ר׳‬ חגי בשם״‬ חסרים שם.

45 ד״‬א. שם.

46 ע״‬א ויתרוצצו לשון מריצה. ויהיה שרשו רוץ וכן הביא הרד״‬ק בשרשים ובפי׳‬ לתורה. עיין לעיל הערה ל״‬ט. וכן דעת הראב״‬ע והרשב״‬ם ועיין רש״‬י עה״‬ת רבותינו דרשהו לשון ריצה כשהיתה עוברת על פתחי תורה כו׳‬.

47 מפרכס. עיין ערוך ערך פרכס ב׳‬.

48 עי׳‬ מלאך. ב״‬ר שם.

49 קרינן גוים וכתיב גיים. עיין ברכות נ״‬ז ע״‬ב. ע״‬ז י״‬א ע״‬א אל תקרי גוים אלא גיים. והעיר שם הגאון הרי״‬ב בכל הספרים ותיקונים כתיב גיים והקרי גוים ומצוה להסביר עכ״‬ל. ולדעתי יש לתקן בגמרא שצ״‬ל אל תקרי גוים אלא גאים. וכמו שסיים רבינו יו״‬ד מתחלף באל״‬ף ומשמע גאים וזה שסיים אלו אנטונינוס ורבי כו׳‬ ועיין מדרש שו״‬ט מזמור ט׳‬. וכן תראה ברש״‬י עה״‬ת גוים גיים כתיב כמו גאים כו׳‬. ובכ״‬י פלארענץ ראיתי הגי׳‬ קורין גוים וכתיב גאים.

50 כמו צבאים צביים. צבאים הושע י״‬א ח׳‬. צביים בראשית י׳‬ י״‬ט י״‬ד ב׳‬. דברים כ״‬ט כ״‬ב. נ. א״‬ר ברכיה. עיין אבדר״‬נ פ״‬ב.

51 כל זמן שישראל בגדולה. עיין פסחים מ״‬ב ע״‬ב וברש״‬י שם. נא. ותהי אדום עבדים לדוד. במקרא כתוב ויהי כל אדום עבדים לדוד.

52 יעבוד קורין וכתיב יעבד. ר״‬ל כתיב חסר וי״‬ו וקורין המלה כאלו היא מלאה. וז״‬ל הרב בעל מנחת שי ורב יעבד צעיר יעבד חסר וא״‬ו כתיב וכל יעבד באורייתא דכותיה. ובב״‬ר פס״‬ג א״‬ר הונא אם זכה יעבוד. ואם לאו יעבד. וכתב בעל יפ״‬ת סי׳‬ ט׳‬ דחסר וא״‬ו כתיב ויש אם למקרא ויש אם למסורת. אם זכה הצעיר יעבוד אותו הרב כפי המקרא. ואם לאו יעבד הרב מהצעיר ונראה שכן צריך להגיה בשו״‬ט מזמור ט׳‬. וראיתי בפי׳‬ הרד״‬ק על התורה כתב וז״‬ל ורב יעבוד צעיר לא זכר עמהם מלת את שהיא מורה על הפעול. והנה הדבר מסופק ולא ביאר מי יעבוד את חבירו. הרב את הצעיר. או הצעיר את הרב. אלא שיש בו מעט ביאור. כי ברוב הפועל הוא הראשון אלא בדברים שאין לספק בהם. כמו אבנים שתקו מים איוב י״‬ב. מים תבעה אש ישעיה ס״‬ד. והיה זה שלא התבאר הענין בנבואה הזאת לפי שפעמים יעבוד רב את הצעיר. כמו שהיה בימי דוד. ופעמים יעבוד הצעיר את הרב. כמו שהוא היום. ומעט הביאור שיש בנבואה זו. כי רוב הימים הרב יעבוד את הצעיר לפיכך היה הפועל ראשון. וכן יהיה אחר שוב שבותנו ע״‬כ. ועיין בנה״‬ש מה שהביא בשם הרב האברבנאל ודבריו לקוחים מהרד״‬ק ע״‬ש.

53 לעיבור תשעה. עי׳‬ ב״‬ר להלן חסרים וכאן מלאים. כי בתמר כתיב ויהי בעת לדתה בראשית ל״‬ח כ״‬ז שלא מלאו ימיה כי לז׳‬ חדשים ילדתם. רש״‬י עה״‬ת.

54 תאומים קרינן וכתיב תומים. אין קרי וכתיב כאן רק תומים תסר כתיב ובתמר כתיב תאומים מלא שם וכן בב״‬ר שם וילקוט רמז ק״‬י להלן כתיב תאומים. וכאן תומים. וכן מובא כן ברש״‬י עה״‬ת. וכן נשנה גם בב״‬ר פפ״‬ה.

55 למה יצא עשו בראשונה כדי שיצא עמו כל טינוף הדמים. בב״‬ר וילקוט כדי שיצא הוא ותצא סריותו עמו. ונרשם בצד הילקוט סריותו פי׳‬ סרחנו.

56 המשיל ר׳‬ אבהו. ב״‬ר וילקוט שם.

57 לשכיר המרחץ. בב״‬ר וילקוט שם כהדין פרביטא. אולם הערוך הביא מאמר המדרש בערך פרכיטא בכ״‬ף וכתב פי׳‬ פרכטא בלן. והמוספי כתב פי׳‬ בל״‬י שמש הבלן זורק מים על הנרחצים. ונוסחא פרביטא יותר נכונה והוא מלשון פרביטאות שפי׳‬ מרחצאות. ורבינו טוביה השמיט המלה הזרה והציג ״‬לשכיר המרחץ״‬. ובכ״‬י פלארענץ ראיתי הנוסחא בלשון ארמי משל לאגיר דבניי דעל מרשיא לשטף המרחץ ובתר כן על רבוניה.

58 לפי שנחל העוה״‬ז שהוא ראשון. זה ליתא במדרש. רק בילקוט רמז ק״‬י על הפ׳‬ ויתרוצצו הבנים מובא בשם מדרש אבכיר שהיו חולקין בשביל העוה״‬ז והעוה״‬ב ועי׳‬ ילקוט רמז קי״‬א מה שהביא בשם פדר״‬א.

59 וכדי שיפרע ממנו הקדוש ברוך הוא. עי׳‬ ב״‬ר פס״‬ג א״‬ר חגי וכו׳‬.

60 טפה הראשונה. ב״‬ר שם. ועיין רש״‬י עה״‬ת בפ׳‬ ואחרי כן יצא אחיו שכתב שמעתי מדרש אגדה הדורשו לפי פשוטו. בדין היה אוחז בו לעכבו. יעקב נוצר מטפה הראשונה. ועשו מן השניה. צא ולמד משפופרת שפיה קצרה תן לה שתי אבנים זו אחר זו. הנכנסת ראשונה תצא אחרונה. והנכנסת אחרונה תצא ראשונה. נמצא עשו הנוצר באחרונה יצא ראשון. ויעקב שנוצר ראשונה יצא אחרון. ויעקב בא לעכבו שיהא ראשון ללידה כראשון ליצירה ויפטור את רחמה ויטול את הבכורה מן הדין. ומלשון רש״‬י שכתוב ״‬שמעתי מדרש אגדה״‬ נראה שלא היה לפני רש״‬י במדרש ב״‬ר ואולי ניתוםף אח״‬כ במדרש ב״‬ר. וראיתי בזכור לאברהם לידידי הרב החכם הגדול מהר״‬א בערלינער נ״‬י שבספר הזכרון מובא נוסחא אחת ישנה מאד שכתוב בה ״‬ואני הסופר שמעתי מדרש אגדה״‬.

61 שהוא שופך דמיס. בב״‬ר הגי׳‬ כאילו שופך דמים וכתב המפרש אמר כאילו מפני שאז לא היה עדיין שופך דמים.

62 יבא אדמוני ויפה עינים. ר״‬ל זה דוד. דכתיב והוא אדמוני עם יפה עינים ש״‬א ט״‬ז י״‬ב.

63 ויך באדום. במקרא כתוב ויך את אדום. וכן תקנתי בפנים.

64 וכתוב אחר אומר שמונה עשר אלף. עיין הרד״‬ק ש״‬ב ח׳‬ שכתב בשני הספרים שמונה אלף ובס׳‬ תהלים י״‬ב אלף כו׳‬ ע״‬ש והביא ג״‬כ דרשת חז״‬ל וסיים ולדברי המדרש היו שתי מלחמות בב׳‬ פעמים. וגם רש״‬י הביא שם שתי מלחמות היו.

65 בימים ההם אין מלך באדום. לא מצאתי מקרא זה. רק ומלך אין באדום מ״‬א כ״‬ב מ״‬ח. וכן מובא לנכון בכ״‬י פלארענץ כמו שתקנתי בפנים.

66 ע״‬א כלו כאדרת שער הה״‬ד כעור מן אדרי קיט. ב״‬ר פס״‬ג דרש כאדרת מלשון אדרא פי׳‬ גורן שיהי מפורד ונפזר לעתיד כמוץ מגורן.

67 ד״‬א עשו לשון עשב. זה לא נזכר במדרש.

68 הקדוש ברוך הוא קראו יעקב. עיין ב״‬ר שם. ורש״‬י עה״‬ת.

69 י׳‬ על שם כו׳‬ ע׳‬ על שם כו׳‬. ומובא באיזה שינויים בתנחומא קרח. וכן במ״‬ר פי״‬ח. וכן מצאתי מובא בס׳‬ המעשים כ״‬י באוצר הספרים במינכען ונדפס ממנו איזה אגדות ומדרשים במחברת נוה שלום שהוציא לאור החכם מהר״‬ש טויסיק דף ע״‬ז יעקב יו״‬ד כנגד נדר שנדר עשר אעשרנו לך. שכשאתה מחשב השבטים מבנימין שבט לוי עשירי. ע׳‬ כנגד שבעים נפש. ק׳‬ כנגד אותיות שנתברך בהן והם ויתן לך הוציא מהם השם ונשאר מאה. ב׳‬ כנגד שני מלאכי אלהים עולים ויורדים.

70 לכך פתחנו טוב ינתיל. עיין בדברי רבינו טוביה ריש תולדות.

71 ר׳‬ פנחס בש״‬ר לוי. בב״‬ר פס״‬ג נאמר ר׳‬ לוי אמר והמלות ״‬ר׳‬ פנחס בשם״‬ ליתא שם. ובילקוט רמז ק״‬י השמיט שם האומר. והמאמר נשנה בתנחומא תצא אות ד׳‬ וגם שם מובא בשם ר׳‬ לוי לבד.

72 לעצבונית. פי׳‬ קוצים. ובתנחומא בטעות עצמיני.

73 א״‬ר אלעזר ב״‬ר שמעון. בב״‬ר איתא א״‬ר אלעזר לבד.

74 מיכן ואילך צריך שיאמר ברוך שפטרני מעונשו של בן זה. בב״‬ר שם מעונשו של זה. ועיין שו״‬ע או״‬ח סי׳‬ רכ״‬ה.

75 שני אהלים. ב״‬ר שם ורש״‬י עה״‬ת.

76 אמר הקדוש ברוך הוא. ילקוט ירמיה רמז שי״‬ב.

77 הנני שב את שבות. בקרא ליתא מלת את. וכן בכ״‬י פלארענץ ליתא לכן הסגרתי.

78 שכל מה שהיה מצייד כו׳‬. הוא מב״‬ר שם קופרא טבא לפומיה. פי׳‬ מה שצייד היה נותן בפיו של יצחק.

79 לא אמר אהבה אלא אוהבת. הוספת רבינו טוביה. והסיום בכל יום ויום הוא מב״‬ר שם.

80 ובשל יעקב תבשילא. הוא לשון הת״‬א.

81 ארז״‬ל באותו היום הלך אברהם. ב״‬ב ט״‬ז ע״‬ב. וב״‬ר שם:

82 ארז״‬ל מפני מה מנתמין האבלים בבצים. בגמרא ב״‬ב שם איתא מאי בינייהו איכא בינייהו לנחומי בביעי. פירש״‬י אין להם פה אבל אינם מתגלגלים כגלגל ועיין רש״‬י בפי׳‬ עה״‬ת ולפיכך המנהג להברות האבל בתחלת מאכלו בצים שהם עגולים ואין להם פה כך אבל אין לו פה.

83 כך אסור לאבל להרבות דברים. עיין רש״‬י עה״‬ת שהביא כך אבל אין לו פה כדאמרינן במ״‬ק דף כ״‬א ע״‬ב. אבל כל שלשה ימים הראשונים אינו משיב שלום לכל אדם וכ״‬ש שאינו שואל בתחלה. מג׳‬ ועד ז׳‬ משיב ואינו שואל כו׳‬.

84 ומתחלה היו מנתמים בעדשים. עיין ב״‬ב שם. וב״‬ר פס״‬ג מה עדשה זו עשויה כגלגל כו׳‬. ועי׳‬ רש״‬י עה״‬ת ולמה עדשים שדומות לגלגל שהאבלות גלגל החוזר בעולם.

85 כמו לפולים ולאפונים. עיין רש״‬י בגמרא שם שכתב כמו שיש לפולין ולשאר מיני קטניות כמין סדק.

86 רבנן משום ר׳‬ סימון. ב״‬ר פס״‬ג. ילקוט רמז ק״‬י. ופסיקתא פסקא זכור דף כ״‬ב ע״‬ב. תנחומא תצא. ילקוט תהלים רמז תתס״‬ח. וילקוט תשא רמז תתקל״‬ח. ועיין ב״‬ב ט״‬ז ע״‬ב.

87 את מוצא באברהם. עיין בפסיקתא שם הערה ל״‬א.

88 מפני שבא עשו כו׳‬. בפסיקתא שם ובב״‬ר שתי עבירות עבר. ועיין ב״‬ב שם חמש עבירות עבר כמו שהביא רבינו טוביה ז״‬ל וכן בתנחומא ריש שמות חמש עבירות עבר. אולם בתנחומא תצא נאמר שתי עבירות כי המאמר הראשון משמות לקוח מגמרא ב״‬ב שהבאתי. והמאמר האחרון מפ׳‬ תצא לקוח מהפסיקתא וע״‬ש הערה ל״‬ב.

89 כתיב הכא ויבא. עיין בפסיקתא שם הערה ל״‬ט.

90 אמר הקדוש ברוך הוא. עיין בפסיקתא שם הערה מ׳‬.

91 א״‬ר יצחק. בב״‬ר פס״‬ג הוא בשם ר׳‬ זעירא וכן בילקוט רמז ק״‬ט ובפסיקתא פסקא את קרבני דף נ״‬ט ע״‬א ו בפסיקתא רבתי פסקא את קרבני הגי׳‬ א״‬ר יצחק ב״‬ר אלעזר. ועיין בפסיקתא שם בהערה מ״‬ז העירותי שבתנחומא פנחס ובמ״‬ר פנחם הגירסא ר׳‬ יצחק ב״‬ר זעירא לכן אין ספק שבמדרש ב״‬ר היתה הגי׳‬ ר׳‬ יצחק ב״‬ר זעירא.

92 פצה פיו כגמל. ב״‬ר שם. ורש״‬י עה״‬ת.

93 במס׳‬ שבת. דף קנ״‬ה ע״‬ב. ומובא גם בב״‬ר פס״‬ג ובפסיקתא שם. וברש״‬י עה״‬ת. צג. וכן מפורש במס׳‬ שבת. דף קנ״‬ה ע״‬ב.

94 דכתיב ארץ אדום. בב״‬ר שם וילקוט רמז קי״‬א מובא לראיה ארצה שעיר שדה אדום בראשית ל״‬ב ד׳‬. צד. לעולם חייב האח לכבד את אחיו הבכור. עיין כתובות ק״‬ג ע״‬א.

95 ורז״‬ל אמרו. זבחים קי״‬ב ע״‬ב וב״‬ר פס״‬ג ובמ״‬ר פ״‬ד ורש״‬י עה״‬ת.

96 אלא ר׳‬ לוי בש״‬ר חמא בר חנינא. בב״‬ר פס״‬ג וילקוט רמז קי״‬א נשמטו המלות ״‬בש״‬ר חמא בר חנינא״‬.

97 ר׳‬ לוי בש״‬ר שמואל. בב״‬ר וילקוט שם הגי׳‬ ר׳‬ שמואל בר נחמן אמר. וזו גי׳‬ ישרה.

98 למה לי לא אמר. ב״‬ר וילקוט שם. ועיין ב״‬ב ט״‬ז ע״‬ב.

99 ר׳‬ לוי אמר. ב״‬ר שם.

100 את לרבות תתיית המתים. ב״‬ר וילקוט שם ופסיקתא רבתי פי״‬ב.

101 וי״‬א כי גם זהובים שאל לו כו׳‬. זה הביא בשמו הגאון חיד״‬א בספרו פני דוד על התורה דכ״‬א ע״‬ב וז״‬ל והנה משפטי הכתובים וכמה מאמרי רז״‬ל נראה שיעקב לא נתן לעשו אלא עדשים אמנם מצאתי בפסיקתא זוטרתא של רבינו טוביה ז״‬ל על בראשית שמות בכתיבת יד שלא נדפסה אלא על ויקרא ואילך שכתב וז״‬ל מן האדום האדום הזה גם זהובים אדומים שאל לו עשו במכירת הבכורה כו׳‬ והוא המאמר שלפנינו.