בטא האתר בפיתוח
כניסה עם Google

הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, שמות ה׳

מהדורה: מדרש לקח טוב, מכונה פסיקתא זוטרתא, וילנא תרמ"ד

« הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב Exodus 4 הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב Exodus 6 »
מקור מדרש לקח טוב, שמות ה׳
1 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל פרעה. כיון שאספו משה ואהרן כל זקני ישראל לילך אל פרעה, נתייראו והיו נשמטין אחד אחד, עד שהגיעו לפלטין של פרעה לא נשאר מכל זקני ישראל עם משה ואהרן אפילו אחד, שנאמר ואחר באו משה ואהרן.
2 כה אמר ה׳ אלהי ישראל שלח את עמי ויחוגו לי במדבר. כדי להסית את פרעה לרדוף אחריהם במדבר.
3 ד״א ואחר באו משה ואהרן. אחרי שנכנסו כל המלכים, דא״ר חייא בר אבא יום פרוס של פרעה היתה באותו היום, היו כל המלכים באים ומעטרים אותו, באו והודיעו להם שני זקנים עומדים בפתח פלטין שלך, אמר להם יש בידם עטרות, אמרו לאו. אמר להם אם כן יכנסו באחרונה, לכך נאמר ואחר באו משה ואהרן.
4 ויאמר פרעה מי ה׳ אשר אשמע בקולו. לפי שאמר פרעה מי ה׳, לפיכך לקה חמשים מכות, עשר בכל אצבע, מנין מ״י.
5 ד״א לפי שאמר פרעה הרשע מי ה׳, לפיכך סוס ורוכבו רמה בים, מ״י י״ם למפרע. וכן שמו של פרעה הפרע, זה שאמר יתרו כי בדבר אשר זדו עליהם שמות יח יא בדבור שאמר מי ה׳ בו נפל, כן יאבדו כל אויביך ה׳, ארורים הם הרשעים שבזמן שהקב״ה נותן להם גדולה מיד מחרפין ומגדפין, פרעה נתגאה ואמר מי ה', ונבוכדנצר אמר ומאן הוא אלה די ישזבינכון מן ידי דניאל ג טו, סנחריב אמר מי בכל אלהי הארצות אשר הצילו את ארצם ישעיה לו כ, חירם אמר אעלה על במתי עב אדמה לעליון ישעיה יד יד, לכן יפלו בנופלים ירמיה ו טו, אבל צדיקים שבישראל כל מה שמתגדלין, ענוה מתוספת להם, אברהם אמר ואנכי עפר ואפר בראשית יח כז, משה אמר מי אנכי שמות ג יא, ונחנו מה שם טז ז, דוד אמר ואנכי תולעת ולא איש תהלים נב ז, לכך נאמר ואת דכא ושפל רוח ישעיה נז טו.
6 לא ידעתי את ה'. פשפשתי בכל שמות תועבות ולא מצאתי שם שם ה׳, אמר לו משה מה לכהן בבית הקברות, מה למלך בבית המטבחיים, כי חלק ה׳ עמו דברים לב ט.
7 וגם את ישראל לא אשלח. לפי שמעולם לא שיגר לי כתב שלום ולא שיגר לי עטרה כדרך שהמלכים עושים.
8 ויאמרו אלהי העבריים נקרא עלינו. ולא על אומה אחרת.
9 ויאמר אלהם מלך מצרים. למה משה ואהרן. ט אמר להם. למה תבטלון ממלאכתם.
10 לכו לסבלותיכם. לפי ששבטו של לוי לא היו משועבדים במצרים אלא פנוי היה.
11 למה תפריעו, למה תשימו את דעתם להבטלה.
12 ויאמר פרעה הן רבים עתה עם הארץ. שהרי שש מאות אלף רגלי היו.
13 והשבתם אותם מסבלותם. אמר להם לא נתרבו אלא לעשות מלאכתן.
14 ד״א הן רבים, כלומר שהמצריים רבים הכניסו אותם בעבדות, והשבתם את ישראל מסבלותם ויעבדו המצריים תחתיהם.
15 ויצו פרעה ביום ההוא את הנוגשים בעם. כל נוגש על עשרה שוטרים, וכל שוטר על עשרה ישראלים.
16 לא תאספון לתת תבן לעם. לפי שהבטלה מביאה לידי שעמום.
17 הם ילכו וקוששו להם תבן. יקבצו הקש ויעשו ממנו תבן ומרחו אותו במוריגון.
18 ואת מתכונת הלבנים. מלמד שקודם לכן היה עליהם סכום כמה לבנים יעשו בכל יום ויום.
19 כי נרפים הם מן העבודה, ועוד שהם נרפים מתוך פניות שלהם מבקשים להם לזבוח לאלהיהם.
20 תכבד העבודה. ומקשה לבו יפול ברעה משלי כח יד, זה פרעה הרשע שאמר תכבד העבודה על האנשים.
21 ואל ישעו. ואל יביטו, כמו ישעה האדם על עושהו ועיניו אל קדוש ישראל ישעיה יז ז.
22 בדברי שקר. עובדי כוכבים אומרים כי שקר דת אלהים, והוא אלהים אמת ותורתו אמת, ודברי נביאיו אמת, אשרי כל חוכי לו, לא יפול מכל דבריו ארצה, כשם שעשה עם הראשונים יעשה עם האחרונים.
23 ד״א דברי שקר, לפי שהיה בידם מגילות על הבטחת יציאת מצרים וקורין בהם.
24 ויצאו נוגשי העם ושוטריו. בחימה שפוכה יצאו.
25 אתם לכו וקחו לכם תבן כי אין נגרע מעבודתכם דבר. משכר עבודתכם דבר, וכן היה, וינצלו את מצרים, נטלו שכרן ויצאו.
26 ויפץ העם בכל ארץ מצרים. כדי לייגען.
27 ד״א כדי שלא יאמרו מצריים פרעה חוטא והן לוקין, אלא כיון שיצאו ישראל לקושש קש היה מצרי רואהו בתוך שדהו ומכהו, לפיכך ויפץ העם.
28 והנוגשים אצים לאמר. מצווי של פרעה.
29 כלו מעשיכם.זה מתכונת הלבנים.
30 ויכו שוטרי בני ישראל, אלו השוטרים של ישראל שהנוגשים של פרעה היו ממונים על שוטרי ישראל.
31 גם תמול גם היום. זה מלמד שעד יום שלישי לא הכו אותם, כי אמרו מקרה הוא ולא מצאו תבן.
32 ויבאו וגו' למה תעשה כה לעבדיך. עדיין עבדיך אנחנו ולא קניתנו לא בכסף ולא בזהב ולא שיבתנו שיעבדתנו בחרבך ובקשתך, כי אם מעצמינו ירדנו בארצך ואפילו עבדיך אנחנו, למה תעשה כה לעבדיך, כלום אדם רוצה להרוג את עבדו.
33 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אומרים לנו עשו. אומרים הנוגשים עשו היעשו לבנים בלא תבן.
34 והנה עבדיך מוכים. שלשה עבדיך כתיב, כלומר איה זכות אברהם ויצחק ויעקב, עבדי אלהים חיים ומלך עולם.
35 וחטאת עמך. המתרגם תרגם על המצריים שעמך חוטאים עלינו שמכים אותנו. ויש מפרשים וחטאת עמך לשון חסרון, כמו קולע אל השערה ולא יחטא שופטים כ טז, כלומר תחסיר אותנו שאנחנו עמך שאם ישברו הנוגשים את ידינו ואת רגלינו ויפצעו את מוחנו, היאך אנו עושים מלאכת פרעה, ואפילו הכי לא שמע אליהם.
36 ויאמר נרפים אתם נרפים. לשון כעס וזירוז, כי כל לשון הנשנה בפסוק הוא לשון זירוז.
37 ועתה לכו עבדו. הוסיף על חטאתו פשע.
38 ויראו שוטרי ישראל אותם ברע. אותם את עצמם.
39 ויפגעו את משה ואת אהרן נצבים. זה דתן ואבירם, שנאמר ודתן ואבירם יצאו נצבים במדבר טז כז, שבאו לדבר אל פרעה.
40 ויאמרו אליהם ירא ה' עליכם וישפט. מיכן שאין אדם נתפס בשעת כעסו, שלא נחשב להם עון בדבר הזה.
41 אשר הבאשתם את ריחנו. היינו עושים מלאכתו ומוצאים חן בעיניו, ועתה מוכים ולוקים ואין הנאה לנו.
42 לתת חרב בידם להרגנו. מצאו עלילה והם אומרים לנו נרפים אתם נרפים, שאפילו שעת האכילה ועת התשמיש נפסק ממנו.
43 וישב משה אל ה׳. מקום תפלה היה לו למשה רבינו חוץ ממצרים, שנאמר כצאתי את העיר אפרוש את כפי אל ה׳ שמות ט כט.
44 למה הרעותה לעם הזה. שקיוו לטוב ויבא רע; למה זה שלחתנו. הלא הייתי אומר שלח נא ביד תשלח, ואני הייתי יודע כי עדיין לא נתמרקו עוונות העם הזה.
45 ומאז באתי אל פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה. ואם תאמר מה איכפת לך, א״כ למה זה שלחתני, לא דיי שלא שלחם, אלא גידפו וחירפו, הוא שאומר להם נרפים אתם נרפים על כן אתם אומרים נלכה נזבחה לה׳ פסוק יז, הוי לדבר בשמך.
46 והצל לא הצלת את עמך. כאשר אמרת וארד להצילו מיד מצרים שמות ג ח, שאמרת ראה ראיתי את עני עמי אשר במצרים שם שם ז.
פירוש הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב, שמות ה׳
1 נתייראו והיו נשמטים כו׳. תנחומא שמות ושמ״ר פ״ה וילקוט רמז קע״ד ורש״י עה״ת ובתנחומא שם יש למחוק המלות הלכו כלם, רק צ״ל כיון שהגיעו לפלטרין של פרעה לא נמצא מהם אחד.
2 דאמר ר׳ חייא בר אבא. תנחומא וארא עה״כ וידבר אלהים אל משה ושמ״ר פ״ה וילקוט רמז קע״ה.
3 יום פרוס של פרעה. צ״ל פרוסבוטי. ובכ״י פלארענץ פרוס ביטורה של פרעה צ״ל פרוסבוטי. ובתנחומא ושמ״ר פרוזבוטי. והערוך ערך פרזבט הביא המאמר הזה בשם הילמדנו וירא וכתב המוספי פי׳ ביוני πρεβὐτης שליחת כלומר שהיו המלכים שולחים לבקש בשלומו ובילקוט שם יום גינוסיא היה.
4 לפי שאמר פרעה מי לפיכך לקה חמשים מכות מנין מ״י. תנחומא שם ושמ״ר שם, וכך איתא שם הם חמשים מכות שהביא הקב״ה על המצרים בים שנא׳ ויאמרו החרטומים אל פרעה אצבע אלהים היא. ועל הים מהו אומר וירא ישראל את היד הגדולה כמה לקו באצבע עשר מכות. חשוב ה׳ אצבעות שביד הגדולה לכל אחד ואחד י׳ מכות הרי חמשים י
5 מי ים למפרע. תנחומא ושמ״ר.
6 וכן שמו של פרעה הפרע. כוונתו כי בירמי׳ מ״ד ל׳ כתוב הנני נותן את פרעה חפרע מלך מצרים ואולי הי׳ כתוב לפניו הפרע בה״א וכן הביא הרד״ק שם חפרע בחי״ת וכן הי׳ כנוי שם אותו פרעה שהי׳ בימים ההם. וי״א כי חי״ת מקום ה״א והוא פרעה בהפך האותיות. ר״ל כי יהיה פרוע מן כי פרעה אהרן שמות לב כה. ות״י פרעה צ״ל חפרע תבירא עכ״ל ורש״י כתב חפרע ת״י תבירא חי״ת זו משמשת במקום ה״א.
7 ומאן הוא. בקרא ומן הוא. ובכ״י פלארענץ ומאן אלהא די שיזבנכון.
8 פשפשתי בכל שמות. עיין לעיל ד׳ כ״ב ובהערה ל״ה.
9 לפי שמעולם לא שיגר לי כתב שלום. תנחומא ושמ״ר שם. ט. אמר להם למה תבטלון ממלאכתם. בתנחומא וארא עה״כ ויאמרו אלהי העברים. ושמ״ר פ״ה. מהו למה אמר להם אתם למה ודבריכם למה. וילכו אחר ההבל ויהבלו מ״ב יז טו. ירמיה ב ה תרגומו והוו ללמה.
10 לפי ששבטו של לוי. תנחומא ושמ״ר שם. ועיין רש״י עה״ת לכו לסבלותיכם לכו למלאכתכם שיש לכם לעשות בבתיכם, אבל מלאכת שעבוד מצרים לא היתה על שבטו של לוי.
11 למה תשימו את דעתם להבטלה. עיין רש״י שם הן רבים עתה עם הארץ שהעבודה מוטלת עליהם ואתם משביתים אותם מסבלותם.
12 כל נוגש על עשרה שוטרים. עיין שמ״ר פ״ה הנוגשים אלו המצרים השוטרים אלו זקני ישראל, ועיין במ״ר פט״ו. ועיין רש״י עה״ת שכתב הנוגשים מצריים היו והשוטרים היו ישראלים, הנוגש ממונה על כמה שוטרים, והשוטר ממונה לרדות בעלי המלאכה. וכן כתב הראב״ע הנוגשים הם המצריים ושוטרי העם הם מישראל.
13 לפי שהבטלה. כתובות נ״ט ע״ב במשנה.
14 מלמד שקודם לכן. שמ״ר פ״ה, ועיין רש״י עה״ת.
15 ואל יביטו. עיין רש״י ובהראב״ע ובהמבאר.
16 לפי שהי׳ בידם מגילות. תנחומא וארא ושמ״ר פ״ה ושו״ט מזמור קי״ט וילקוט רמז קע״ו בשם התנחומא. ובתנחומא הגי׳ יותר נכונה מהו ואל ישעו שהיה בידם מגילות שהי׳ משתעשעין בהם משבת לשבת לומר שהקב״ה גואלן אמר להם פרעה אל ישעו בדברי שקר אל יהיו משתעשעין ע״כ דרש אל ישעו לשון שעשוע.
17 כדי לייגען. עיין בהראב״ע שכתב ויפץ העם פועל יוצא והפועל פרעה שהצריכם להפיץ ע״כ ועיין בהמבאר וכן כתב הרד״ק בשרשים שרש פוץ וכתב עוד ואפשר שהוא פועל עומד וכן ויפץ העם מעליו ש״א יג ח ע״כ. ובמדרש שמ״ר פ״ה ויפוץ העם מפני שהי׳ משה במדין, וכתב היפ״ת שהלכו לבקש את משה בכל ארץ מצרים. ומזה יש להעיר בתנחומא וארא איתא ויפץ העם מפני שהוא כתמרין, ופי׳ בעל עץ יוסף כתמרין קושיא הוא למה ויפץ העם בכל ארץ מצרים וכי מפני שהתבן היה ביוקר כתמרין בתמיה עכ״ל. ומה רב הדוחק הזה ולא ידע ונעלם ממנו כי צ״ל מפני שהיה במדין כמו שהוא בשמ״ר אשר נובע מהתנחומא. ובעל הילקוט רמז קע״ו הביא דברי התנחומא והשמיט המלות מפני שהוא כתמרין.
18 ד״א. תנחומא וארא ושמ״ר פ״ה.
19 המתרגם תרגם. כוונתו לתרגום אונקלוס. וע׳ ברש״י וברשב״ם וראב״ע, ובהמבאר.
20 כי כל לשון הנשנה בפסוק. ר״ל שבא כפול.
21 אותם את עצמם. וכן כתב הראב״ע ומלת אותם כמו נפשם ועצמם.
22 זה דתן ואבירם. נדרים ס״ד ע״ב תנחומא וארא, ושמ״ר פ״ה וילקוט רמז קע״ו ורש״י עה״ת.
23 מיכן שאין אדם נתפס בשעת כעסו. עיין ב״ב ט״ז ע״ב מכאן שאין אדם נתפס בשעת צערו.
24 מקום תפלה הי׳ לו למשה. עיין רש״י שמות ט׳ כ״ט וכ״ה בשמ״ר שם, ועיין מכילתא בא פ״א.
25 ואם תאמר מה איכפת. וכן הביא רש״י בפסוק כ״ב וכן הוא בשמ״ר סוף פ״ה ובוודאי הי׳ לפניהם כן במדרש תנחומא הנאבד:
« הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב Exodus 4 הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב Exodus 6 »