נודע ביהודה מהדורא קמא, הקדמת המחבר ב׳

מהדורה: נודע ביהודה, ורשה, תר"מ

נודע ביהודה מהדורא קמא An Introduction by the Author's Son »

2 אברבנאל על ישעיהו פתח ↗

דרשו ה' בהמצאו וכו' עד אשרי אנוש יעשה זאת. כבר ביארו בפרק החולץ כמו שנזכר בשאלות שמנשה הרשע הקשה לישעיהו ממה שאמר דרשו השם בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב לפי שהוא היה סותר למאמר אדון הנביאים ומי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כהשם אלקינו בכל קראנו אליו, ואין ספק שהביאו אל זה לפי שמצא שהבי"ת בלשוננו הקדוש תורה על הזמן כמו בהכרת רשעים תראה תהלים לז, לד, בהנחל עליון גוים דברים לב, ח, במוצאכם אותו בראשית לב, כא, וכאלה רבים, ולכן הבין מדברי ישעיהו שאמר בהמצאו ובהיותו קרוב בזמן שיהיה הוא יתברך נמצא וקרוב אליכם ולכן נתחייבה לו הסתירה מדברי אדוננו משה שאמר בכל קראנו אליו שמורה מבכל זמן שנקראהו יהיה קרוב, וגם חכמים ז"ל קבלו גם כן שתהיה שמוש הבי"ת הזאת מהזמן ואמרו כאן ביחיד כאן בצבור, ובספרי אמרו כתוב אחד אומר ישעיה נה, ו דרשו השם בהמצאו וכתוב אחד אומר יחזקאל כ, ג חי אני אם אדרש לכם כאן קודם גזר דין כאן לאחר גזר דין. אמנם בפסיקתא הרכיבו שתי הדרשות ואמרו דרשו ה' בהמצאו אמר רב שמואל בר איניא משמיא דרב מנין לגזר דין של צבור שאף על פי שנחתם שמתקרע שנאמר כה' אלקינו בכל קראינו אליו והא כתיב דרשו ה' בהמצאו התם ביחיד, ופירשו שם ויחיד אימתי אמר רב נחמן אמר רב אדא בר אבוה אלו עשרה ימים שבין ראש השנה ליום הכפורים. הנה השלמים האלה כולם קבלו שיהיה שמוש בי"ת בהמצאו ובי"ת בהיותו קרוב בי"ת הזמן, אבל בירושלמי בפרק אין עומדין ברכות פ"ה ה"א אמרו ר' ירמיה בשם ר' אבהו אמר דרשו ה' בהמצאו היכן הוא מצוי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, קראוהו בהיותו קרוב היכן הוא קרוב בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. ויראה מזה שעשו שמוש הבי"ת שיהיה בי"ת המקום כמו ותשם בסוף שמות ב, ג, כי היום יקדש בכלי בפאת מטה ובדמשק ערש עמוס ג, יב, ועם היות דבריהם ז"ל טובים ונכוחים הנה עוד נוכל לפרש הכתוב כפי פשוטו בדרכים ובשמושים אחרים, כי אף שתהיה בי"ת בהמצאו ובהיותו קרוב בי"ת הזמן היתה כוונת הנביא שידרשו את ה' ויקראוהו בהיות שכינתו בבית המקדש נמצאת וקרובה אליהם עד שלא יסתיר פניו מהם ויסתלק שכינתו מביניהם כמו שאמר משה רבינו עליו השלום והסתרתי פני מהם דברים לא, יז, ובדרך הזה לא נשאר מקום סתירה מדברי ישעיהו לדברי משה, ועוד אומר כי כבר זכרו המקדקדים שהבי"ת תשמש גם כן מקום בעבור כמו ויעבוד ישראל באשה, הושע יב, יג, התשחית בחמשה בראשית יח, כח, נחש ינחש בו בראשית מד, ה, בלחץ אויב תהלים מב, יב, שמחתי באומרים לי תהלים קכב, א, נושע ברב חיל תהלים לג, טז, בצדקתו אשר עשה יחיה יחזקאל יח, כב, ויהיה פירוש הכתוב אם כן כי לפי שזכר למעלה ייעוד הגאולה העתידה כמו שאמר הן גוי לא תדע תקרא וגומר רוצה לומר דרשו השם בעבור שיהיה נמצא אליכם קראוהו בעבור שיהיה קרוב אליכם כמו שאמר משה אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראינו אליו, ודוד אמר קרוב ה' לכל קראיו לכל אשר יקראוהו באמת, אבל יונתן תרגם תבעו דחלתא דה' עד דאתון חיין בעון מן קדמוהי עד דאתון קיימין רוצה לומר שיעשו תשובה קודם למיתה כי אז התשובה מועלת ולא אחרי המיתה כמו שאמר כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול אשר אתה הולך שמה קהלת ט, י, ולפי דרכו יפרש כנוי בהמצאו בהיותו קרוב על ענין הדרישה והקריאה שהוא הדבר הנמצא והקרוב לאדם לא על השם יתברך, ואחר שהדבר כן אצל יונתן יש לי לפרש הכתוב באופן אחר יותר מתישב והוא שמפני שזכר למעלה ענין הגאולה העתידה כמו שאמר כל כלי יוצר עליך לא יצלח וגומר הן גוי לא תדע תקרא וגומר, אמר הנביא שהגאולה יש לה שני זמנים. הראשונה, הוא זמן האפשרות שתהיה מתך התשובה והמעשים טובים. והשנייה, זמן החיוב שיהיה בבוא עתה הגזור לפניו יתברך אף על פי שלא יעשו תשובה ושראוי אליהם שידרשו את השם בעבור שיהיה נמצא אותו הענין אשר זכר מהגאולה ושיקראוהו בעבור שיהיה קרוב אליהם אותו הזמן המיועד וימהר הקדוש ברוך הוא בואו ולא יהיה רחוק מהם עד אחרית הזעם וזהו בהמצאו בהיותו קרוב שחוזר אל הענין המיועד אשר זכר לא אל השם יתברך, וביאר איך יהיה ענין הדרישה אל השם באומרו ז יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו ואמר דרכו על המעשים הרעים ומחשבותיו על האמונו' הכוזבות אבל שישוב אל השם באמונתו ומעשהו ואף על פי שחטא נגדו ירחמהו כי הוא מרבה לסלוח אף לפושעים, וכיוון גם כן באומרו ואיש און מחשבותיו שלא יחשבו שלהיותם חוטאים נכתם עונם לפני השם וימנע מהם דרך התשובה לכן אמר יעזוב רשע דרכו ואיש און מחשבותיו שחושב שלא תועילהו התשובה אלא ישוב אל השם כי הוא ירחמהו וירבה לסלוח, ח ולזה אמר מיד כי לא מחשבותי מחשבותיכם ולא דרכיכ' דרכי נאם ה' רוצה לומר איני נוקם ונוטר כבן אדם לחוטא נגדי שאפילו שיבקש ממנו מחילה בקרבו ישים אורבו אין כן מחשבותי כי אני מוחל וסולח לשב בתשובה ולא ישאר לי עליו איבה ולא שנאה.

1 וחברתי זה החיבור. ולא עשיתי דבר. רק כמראה מקום. הדין משורש הפוסקים. ואף גם זה. לא לי רזה. ואינני בדעת גדול. ובבקיאות אני דל. אך החיפוש והיגיעה. היה לי לישועה. ובספר לזכרון כתבתי. לשואל אשר השבתי. ולשעבר נתחייבתי הודאה. אבל קצרה היריעה. אמנם היא חובתי. כל ימי היותי. בפי ולבבי להודות. לשלם אלפי תודות. ועל העתיד תפלה. לא יארע תקלה. ולא כצועק לשעבר. שכבר יצא הדבר. הנה זאת אבקש. לא יהיה למוקש. ואשר כוונתי לנכון. בלב הקורא יכון. ואשר טעיתי במרוצה. פגול לא ירצה. הקורא מאוס ימאסנו. לא לרצון יקבלנו. ורוממות אל בגרוני. להקדים ברכת קוני. הוא אשר בראני. ובתורתו האיר עיני. ובן אב יכבד. בחייו ובמותו משועבד. אף כי אבי. אשר הרבה טובי. הוא גדלני בתורה. והרבה עלי המשרה. ואותי לא נתן. לצאת לגינה ולביתן. ואלי רב חיבר. בחריפות מאוד להתגבר. הוא מורי החריף והשנון מאוד מוה׳ יצחק אייזק סג״ל מלאדמיר. למדתי אצלו מהיותי בר חדסר. עד היותי בר תליסר. וצרכי הרב הספיק. ומתנות רבות העניק. גם אמי החסודה היא הרבנית מרת חיה בת אא״ז הרב הגאון קדוש וחסיד שישב כל ימיו בתענית ובתורה יומם ולילה המנוח מו״ה אלעזר זללה״ה מדובנא. בזה החזיקה ידה. ואדוני אבי הרב. מאוד גדול ורב. מורה וגדולה כאחד. אצלו נצמדו יחד. והכל לטובתו הוצרכו. והכירו גדול ערכו. ושמו יצא במדינות. ויהללוהו שפתי רננות. ובעבור כבודו גדלוני. ובאו ללמוד ממני. גם בימי הנעורים. כאחד מן המורים. וכאשר מאבי נפרדתי. ומביתו לבראד יצאתי. נתחברתי עם חברים. יראי השם הטהורים. בנינו לנו מדרש. מובדל מעדה ומופרש. וששת ימי המעשה. שם טמון ומכוסה. ועם כל זה. לא באנו במחזה. רק כל עסקנו. בכל מאמצי כחנו. בים התלמוד ובפוסקים. עם תלמידים מובהקים. והאשה אשר עמדי. לעזר ולא כנגדי. זה היא זכותה. שישבה גלמודה בביתה. ואני בבי מדרשא. כל ימי הששה. ולכבוד אבא מארי. הגדילו שמי לפאר. ושלחו אלי שאלות. גדולי רבני קהלות. ומבן ארבע ועשרים. להשיב פתחתי שערים. והן הן הדברים. בחיבור זה נאמרים. וליתן אמרי שפר. קראתי שם הספר. לשם אבי התעודה. ושמו נודע ביהודה. גם אמי מורתי. שמה הטוב רמזתי. נודע עם המלה. במספר קטן יעלה. כמו שם חיה, ציון לנפש חיה. שם הספר וזכרו. יעיד שרשו ועקרו. כי שמי הנודע. לא מחכמה ומדע. רק בעבור יהודה. זכותו לי עמדה. לשרת את העדה. ללמוד תורה וללמדה. גם רמז לשמי. עם אותיות רשומי. נודע ביהודה בחשבונותיו. כיחזקאל ושש אותיותיו:

נודע ביהודה מהדורא קמא An Introduction by the Author's Son »