1עטרות, מכללתא. הוא כמו "עטרה" שכן "כלילת יופי" ת' "משכללא בשופרי" ר"ל נותנת כתרים, ולפ"ז היה יותר נכון לגרוס "שכללתא" כמו שהביא בעל אוג"ר, אבל באמת היא היא, כי שרש שניהם הוא "כלל" וכן "ושמת עטרות" זכריה ו' י"א ת' "כליל רב".2ודיבן, ומלבשתא. ר"ל נותנת לבושי מלכות, יותר נראה הגי' "מדבשתא" כמו שת' יב"ע והירושלמי הכא ולקמן פסוק ל"ד ת' "דיבון" שדיבון הוא מל' דוב שזב בעברית הוא "דוב" בארמית ומדבשתא הוא "דוב דבש" ואף כי הפעל "דוב" או "דאב" נמצא לרוב אצל "זיבה של טומאה" כידוע למעיינים בתרגומים, מ"מ בתלמוד פסחים ע"ד ע"ב נמצא "מידב דאיב" וכן "ויזובו מים" תהלים ק"ה מ"א ת"י "ודאיבו מיא".3ויעזר, וכומרין. ר"ל כהני אליל וכמ"ש לעיל כ"א כ"ח "כמריא דפלחין בית דחלא" ואפשר שהוא ט"ס וצ"ל "וכוורין" כמו שת' יב"ע והירושלמי, וכ"ת לעיל כ"א ל"ב ע"ש, ור"ל דגים והשם כוורי נמצא רק בת' ירושלמי, וע' מ"ש לקמן בסוף הפסוק שהת' הזה הוא מהירושלמי.4ונמרה וחשבון, ובית נמרי ובית חשבון. ע' לקמן פסוק ל"ת ששם כתיב גם בעברית "בית נמרה" אבל יקשה מדוע ת' "בית חשבון" הלא לקמן פסוק ל"ז כתיב "חשבון"? ובחומשי רוו"ה הנוסחא "וכומרין דבית נמרין ובית חשבנא".5ואלעלה, ובעלי דבבא. ר"ל שונאים, ולדעתו "אלעלה" נרדף עם "בליעל", אולי כוונתו השופטים היושבים בשער.6ושבם, וסיעת. הוא כמו וסיעא, לשון חברה וקבוץ אנשים, וכת"י "ושיירן" שהוא תרגום של "ארחת ישמעאלים" בראשית ל"ז כ"ה, ועמ"ש רבינו בחיי.7ונבו, בית קבורתא דמשה. הוא כמו שת' לקמן דברים ל"ב מ"ט, והנה במס' ברכות דף ח' אמרו "ואפילו עטרות ודיבון" ופרש"י שם "שאין בו תרגום" יש אומרים שצ"ל "דיבון ועטרות" והכוונה על פסוק ל"ד לקמן ששם אין תרגום, וי"א מפני שאיננו מאונקלוס רק תרגום ירושלמי וכ"כ הטור א"ח סי' רפ"ה, ויש אומרים מפני שהערים האלה היו מוסבות שם כמפורש לקמן פסוק ל"ח והיה עולה על הדעת שא"צ לכפלו ולשלשו, ובאמת גם בחומש לא הזכיר רש"י מזה התרגום מאומה, ומזה ראיה שהוא מהירושלמי ולא מאונקלוס שלא היה התרגום הזה לפני חכמי התלמוד, וע' בהקדמה.
