נתינה לגר, במדבר כ״ו

אשר הצו, דאתכנשו. וכן "בהצותם" ת' "באתכנושיהון" מזה נראה שסובר שהפעל "נצה" כשבא בהפעיל לא יורה על הריב כמו שהוא מורה כשבא בנפעל או בפועל כ"א על האסיפה לריב ולקטטה.

לנס, לאת. הוא כמו שת' לעיל כ"א ח'.

משפחת הארודי, זרעית ארודי. הוא ט"ס וצ"ל "ארוד" בלא יו"ד היחס לבסוף, כי הארמי לא ישנה המלה ביחס כהעברי, כמו שמצינו לעיל פסוק ט"ו "משפחת הצפוני, זרעית צפון" וכן לקמן פסוק כ"ג שת' "זרעית פוני" הוא ג"כ ט"ס וצ"ל "פֻּוָּה" וכן הביא שם בעל אוג"ר בשם יא"ר, וסיים "ולא ידעתי מה ראו האחרונים לת' "זרעית פוני" בחלוף מכל חבריו, ואין ספק שהוא טעות", וכן לקמן פסוק ל"א שת' "אשריאלי" צ"ל "אשריאל" בלא יו"ד לבסוף, ולקמן פסוק מ' "הארדי" צ"ל "ארד" ושם "נעמי" צ"ל "נעמן" וכ"ה בתיב"ע.

לרב תרבה נחלתו ולמעט תמעיט נחלתו, לסגיאי תסגון אחסנתהון ולזעירי תזערון אחסנתהון. ת' הכל בלשון רבים כדרכו וכן לקמן פסוק נ"ו "בין רב למעט" ת' "בין סגיעי לזעירי".