נתינה לגר, במדבר כ״ד:א׳

לקראת נחשים, אלהן לקדמות נחשיא. ר"ל שלא הלך רק לקראת נחשים, ובכ"י "לקדמית" לבד, וטעמו שלא מצינו שהלך לקראת נחשים בפעם ראשונה ושניה, וע' בהקדמת המתורגמן.

וישת אל המדבר פניו, ושוי למדברא אפוהי. מרש"י שכתב אחרי אמרו בפסוק הקודם "אזכיר עונותיהם והקללה על אזכרת עונותיהם תחול" "כתרגומו" משמע שהיה לפניו בת"א כמו בתיב"ע "למדכר עליהון עובדא דעגלא" ושם לא הוסיף בפסוק הקודם מלת "אלהן".