נתינה לגר, בראשית ל׳:מ׳

ויתן פני הצאן, ויהב בריש ענא. שינה ופירש לברר הכתוב כדרכו, וכן "ולא שתם" ת' "ולא ערבנון" ולא ת' "שוינון" כמו שת' "וישת" "ושוי" הכל לברר פי' הכתוב.

אל עקוד, כל דרגול. אל תדמה בנפשך חלילה שלפני אונקלוס היתה בתורה נוסחא אחרת "כל" תחת "אל" אלא לפירושו שת' "ויהב בריש ענא" וכוונתו, ששם הצאן העקודות וכל חום שבצאן לבן לפני צאנו, הוצרך להוסיף מלת "כל".