נחל שורק, הפטרת ואתחנן ג׳

מהדורה: תורה אור, ליוורנו תקנ"ה

מפרשים:
1 ג. כל הבשר חציר וגו'. לא נאריך בדקדוקים ובכפל דברים. ואפשר לרמוז במ"ש הרב עיר וקדיש במגלה עמוקות אופן רנ"ב שר של כלבים חציר שמו וזה רמז לא יחרץ כלב לשונו והטעם כי בעלי לה"ר מגולגלים בכלב וישראל במצרים היו גדורים בלה"ר וכתב בס' נחלת יעקב ואבני שהם פ' בלק כי קליפת כלב תתבטל ב"ב ע"י אליהו ויהיה שלום זהת"ד בקיצור. וידוע כי חרבן בית ה' היה בשביל שנאת חנם וגם כתבו המקובלים דגלות זה על לה"ר. ואפשר זה רמז כל הבשר המן העם שהולכים אחר החומר והגוף והבשר. חציר. ישלוט בם קליפת חציר על לה"ר. וכל חסדו כציץ השדה כמ"ש בתקונים כל חסד דעבדי לגרמייהו עבדי. ובגאולת מצרים יבש חציר על ידי שהיו גדורים מלה"ר לא יחר"ץ כלב אותיות חציר ועל ידי זה נבל צי"ץ גימט' קץ שיצאו ברד"ו שנה וחסר ק"ץ שנים מת'. והטעם כי דוחה ה' נשב"ה ר"ת נשב ן' שערי בינה. וגם במצרים זכו לה' של מצה כמ"ש בזהר הקדוש וזה רמז בשב"ה. ואחר שידע כל זה דא עקא בחרבן בית שני והגלות אכן חציר העם כי עדיין מדברים לה"ר ויש שנאת חנם. אמנם בהע"י ברחמיו נשוב וע"י אליהו הנביא זכור לטוב יבש חצי"ר קליפת כלב נבל ציץ אשר נמשך מזה בקליפה. ודבר אלהינו יקום לעולם שהבטיח לגואלנו. ואז על הר גבוה עלי לך מבשרת ציון שתהיה כנקבה פרה ורבה הבשורות במהרה בימינו אכי"ר.