1וי"א פתע פתאום דבר אחד הוא מקרה של פתאו'. פי' שניהם מורי' על ענין מהירות דבר שלא ירגיש אדם בו עד שיהיה כמו הפתי שעוש' כל דבריו במהירות ולא ירגיש בהם עד היותם ויהיה פתע פתאום כמו אדמת עפר ומה שכתב אחר זה מקרה של פתאום אין זה פי' מלו' פתע פתאום רק שאותו שבא פתע פתאום הוא מקרה:2וכי ימות מת עליו באהל שהוא בו. דאל"כ למה טמא ראש נזרו אם לא היה המת באהל שהוא בו אלא שהכתוב קצר ואמר סתם וכי ימות מת וטמא ראש נזרו כי הדבר מובן בעצמו ומפני שפתע פתאום הן מלות נפרדו' דומיא דגדל פרע וחרצנים ומשרת ויין ושכר חבר גם אלה עמהם ופיר' אותם ואח"כ שב לבאר על הסדר:3ביום טהרתו ביום הזייתו. וקורא אותו טהרתו אע"פ שלא נטהר לגמרי כל עוד שלא הביא כפרתו מפני שיום הזייתו הוא קצת טהרתו:
