מזרחי, במדבר ד׳:י״ג

מפרשים:
1 ודשנו את המזבח מזבח הנחשת. כי מזבח הזהב כבר נכתב למעלה ועל מזבח הזהב יפרשו בגד תכלת וכסו אותו במכס' עור תחש:
2 ודשנו יטלו את הדשן מעליו. לא שישימו בו הדשן כמל' עקרו שור שפירושו הוציאו העקר:
3 ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשע' המסעו' ואינה שורפתן שהיו כופין עליה פסכתר של נחשת. כדתניא בשלהי פ"ק דיומא ה' דברים נאמרו באש של מערכה רבוצה כארי וברה כחמה ויש בה ממש ואוכלת לחים כיבשים ואינה מעלה עשן ופרש"י רבוצה כארי גחלת שנפלה מן השמים והיתה על המזבח הית' דומה לארי רובץ פי' תמונת הגחלת ההיא הית' כתמונת ארי רובץ והקשו בגמרא והא תניא אמר רבי חנינא סגן הכהנים אני ראיתיה ורבוצה ככלב ותרצו לא קשיא הא במקדש ראשון הא במקדש שני ומה שאמר בשעת המסעות דמשמע דוקא בשעת המסעות היתה רבוצה כארי ולא שלא בשעת המסעות שמא י"ל מפני שלא בשעת המסעות היתה מעורב' עם אש עצי המערכה ולא היתה נכרת צורתה אבל בשעת המסעות שהסירו כל הגחלים והאפר מן המזבח ולא השאירו בו רק הגחלת שירדה מן השמים כדכתיב ודשנו את המזבח ופרשו עליו בגד ארגמן אז היתה נכרת צורתה והיתה במקדש ראשון כארי רובץ ובמקדש שני ככלב רובץ ולא היתה שורפת הבגד הפרוש על המזבח בשעת המסעות מפני שהיו כופין עליה פסכתר של נחשת: