מזרחי, במדבר כ״ט:ל״ה

מפרשים:
1 עצרת תהיה לכם עצורים בעשיית מלאכה כדאית' בפ' אין דורשין גבי וביום השביעי עצרת ליי' אלהיך והא דכתיב בתריה הכא כל מלאכת עבודה לא תעשו והתם לא תעשה מלאכה הוא לתוספת ביאור כאילו אמר עצרת תהיה לכם שכל מלאכת עבודה לא תעשו עצרת ליי' אלהיך שלא תעשה מלאכה:
2 ד"א עצרת עצרו מלצאת מלמד שטעון לינה. כדתניא בספרי ביום השמיני עצרת עצרו הכתוב מלצאת הרי שהביא קדשיו מבית פגי לירושלים שומע אני יאכלם בירושלים וילך וילין בבית פגי ת"ל ביום השמיני עצרת תהיה לכם עצרו הכתוב מלצאת אין עצירה אלא כניסה שנ' אני עצור לא אוכל לבא בית יי' אין לי אלא י"ט האחרון שעצור מלצאת י"ט הראשון מניין ודין הוא הואיל וזה קרוי מקרא קדש וזה קרוי מקרא קדש מה זה עצור מלצאת אף זה עצור מלצאת:
3 ומדרשו באגדה שכל ימות הרגל כו'. כבר פירשתי לעיל שהמדרשות שני מינים מהם דיניים ונקראים מדרשות סתם ומהם אגדיים ונקראין מדרשים אגדיים לפיכך הוצרך לומר כאן ומדרשו באגדה לאפוקי ממדרשו דלעיל: