1ועי לשון חורב'. הוא דבר הטאוט במטאט שהוא מלשון וטאטתיה במטאטא השמד מפני שסובר שהו' מלשון יעים שתרגומו מגרופייתא שגורף בהן הדשן כמו שגורף המטאט את העפר אשר בבית ושרשו יעה או יע כדעת חכמי צרפת וחסר פ"א הפועל ואין בו מן היסוד רק העי"ן לבדו ולא מלשון עיים ששרשו עיה או עי כדעת חכמי צרפת אף על פי ששניהן לשון חורב' ולא ידעתי מי הכריחו לומר כן כי נקוד יו"ד עיי ועיים מורה שהוא מן היסוד:2העברים דרך מעבר העוברי' שם אל הר נבו אל ארץ כנען שהיה מפסיק בין ארץ מואב לארץ אמוריים. שהרי בפ' האזינו כתוב עלה אל הר העברים הזה הר נבו אשר בארץ מואב אשר על פני יריחו וראה את ארץ כנען ובפ' מסעי כתיב ויחנו בהרי העברים לפני נבו ויסעו מהרי העברים ויחנו בערבות מואב על ירדן יריחו הרי שפירש שמן העברים עוברים את הר נבו אל ארץ כנען ואף על פי שהרי העברים לחוד ועיי העברים לחוד הנה כתוב ויחנו בעיי העברים בגבול מואב למדנו שהרי העברים ועיי העברים שניהם בגבול מואב היו ובשניהם יחד עוברים את הר נבו אל ארץ כנען ועל כן נקראו שניהם עברים:3על פני מואב ממזרח השמש במזרחה של ארץ מואב. שמ"ם ממזרח השמש מפאת מזרח כמ"ם וישכון מקדם לגן עדן פירוש במזרחה של ארץ מואב לא שהמ"ם במקום בי"ת כי אין לו חבר במקרא:
