1יורידו אותו כתרגומו יפרקון. פי' שמפרקין אברי המשכן ומפרידין אותן ממקום חבורן ומעמידים כל אחד לבדו לא שיורידו המשכן בכללו ממקום גבוה למקו' נמוך כפי המובן מלשון ירידה בכל מקום:2כשבאין ליסע במדבר ממסע למסע היו מפרקין אותו מהקמתו ונושאין אותו עד מקו' אשר ישכון שם הענן ויחנו שם ומקימין אותו. תקן בזה כמה תקוני' תקן שמלת לנסוע אינה נופלת אלא לאנשים אבל המשכן אינו נוסע אלא מסיעין אותו והיה לו לומר ובהסיע המשכן אך מפני שבנסוע האנשים ממקום למקום הם מסיעין את המשכן כתב בנסוע המשכן עוד תקן שלא בנסיעתן ממש מפרקין את המשכן אלא כשבאין לנסוע דהיינו קוד' נסיעתן עוד תקן שלא בנסיעתן הראשונה בלבד הכתוב מדבר אלא בכל פעם ופעם שנוסעין ממקום למקום בכלן היו הלוים מחוייבין לפרק וה"ה בכל חנייה וחנייה שיקימוהו עוד אמר במקום כשיבאו ליסע כשבאין ליסע ובמקום יפרקון שהוא פי' יורידו היו מפרקין לשון הווה להורות על התמידות שזה הפועל היה בכל פעם שבכל מסע ומסע היו מפרקין אותו ובכל חנייה וחנייה היו מקימין אותו עוד אמר ונושאין אותו עד מקום חנייתו כו' מפני שהמובן מהכתו' אינו חובה על הלוים רק הפריקה בעת הנסיעה וההקמה בעת החנייה לא שיהיו נושאין אותו ממקום המסע עד מקום החנייה הוכרח לומר ונושאין אותו כו' והכתוב לא הזכירו פה כי סמך על הכתו' בסוף במדבר ובתחלת נשא על בני קהת ואחרי כן יבאו בני קהת לשאת ועל בני גרשון ונשאו את יריעות המשכן וגו' ועל בני מררי וזאת משמרת משאם שניה:3והזר הקרב לעבודתן זו. אפי' כהנים אם באו בעבודת הלוים זו חייבים מיתה שגם הם זרים הם ללוים ואמר לעבודתן זו שהיה פריקת המשכן והקמתו שלא תאמר הקרב אל המזבח לשרת או הנכנס להיכל שבזה כבר הוזהרו בפרשת כי תשא ובפרשת אלה פקודי ועוד דבר הלמד מעניינו הוא במה הכתוב מדבר בעבודת הלוים אף כאן בעבודתן של לוים:4יומת בידי שמים. ומה שאמרו כל מיתה האמורה בתורה סתם בחנק אינו אלא בשאר מיתת שבתורה אבלמיתות האמורו' בקדש ומקדש כולן מיתתן בידי שמים שכך כתב הסמ"ג במצות ש"ט יומת בידי שמים שלא מצינו מיתת ב"ד בקדש ומקדש וכבר הארכתי בזה בפרש' אמור ע"ש ועוד שאחר זה פירש ואמר ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל שזו היא מיתה בידי שמים כמו שמצינו על מעשה קרח כי יצא הקצף והיתה מיתתן ב"ש כדלקמן:
