מזרחי, במדבר י״ב:א׳

מפרשים:
1 ומניין היתה יודעת מרים שפי' משה מן האשה. הא אין דרכן של צנועות להתרעם לשכנות על בעליהן על דבר התשמיש:
2 האשה הכושית מגיד שהכל מודים ביפיה כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי. בספרי דאל"כ מאי כושית דקאמר וכי כושית היתה והלא מדיינית היתה שנ' ולכהן מדין שבע בנות אלא מה כושי משונה בעורו אף זו משונה בעורה ובניה יותר מכל הנשי' כיוצא בו שגיון לדוד וגו' וכי כושי היה אלא מה כושי משונ' בעורו אף שאול משונ' במראיתו שנ' משכמו ומעלה גבוה מכל העם כדאיתא בספרי:
3 על אודות האש' על אודות גרושי'. פי' על אודות הפרשתה שפי' בעלה ממנה ומקרא קצר הוא וכאילו אמר על אודות הפרש' האשה:
4 כי אשה כושית לקח מת"ל. הרי כבר נאמר על אודות האשה הכושי' ועוד מאי כי דמשמע שהוא נתינת סבה על הדבור שדברו במש' מה סבה נוספת יש כאן יותר ממאמר על אודות האשה הכושית אשר לקח דקאמר אלא לומר לך לא נאה ביופיה לבד היתה אלא אף נאה במעשיה כך דרשו בספרי:
5 האשה הכושית על שם נויה נקראת כושית כאדם הקורא את בנו נאה כושי כדי שלא תשלוט בו עין הרע. זהו לפי פשוטו של מקרא והראשון על פי מדרש רז"ל שזה הפי' לא הוזכר בשום מקום ולכן לא כתב על זה ד"א אך היה ראוי לכתוב ולפי פשוטו כמנהגו בפי' החומש ומפני שלפי פשוטו של מקרא לא הוצרך להוסיף על מאמר על אודות האש' מלת בגרושי' כמו שהוסיף לפי מדרש רז"ל הוצרך בכי אשה כושית לקח ועתה גרשה כאילו אמר שדברו במשה על אודות האשה היפה אשר לקח ואמר כי אשה יפה לקח ועתה גרשה אבל לפי מדרש רז"ל לא יתכן לפרש כן דמהו זה שהקשו כי אשה כושית לקח מת"ל הרי כבר נאמר על אודות האשה הכושית אשר לקח ולאו קושיא היא שבתחלה אמר שדברו על אדות האשה הכושית סתם ואח"כ חזר ופי' שדבורם היה כי אשה כושית לקח ועתה גרשה מה שלא פי' זה בתחלה אלא עכ"ל שרז"ל היו סוברים שפי' על אודות האשה אשר לקח הוא על אודות גרושי' האשה הכושית אשר לקח שלפי זה יהיה מ"ש אחר זה כי אשה כושית לקח מקרא יתר בהכרח ולפיכך דרשו בו נאה בכל אף במעשיה: