5ה"ג ספיח קצירך אפילו לא זרעת' והיא צמחה מן הזרע שנפל בה בעת הקציר והוא קרוי ספיח. והוא עם וי"ו וכך הביאו גם הרמב"ן ז"ל בספרו והכונה בו לומר דהא דכתיב ספיח רבותא בעלמא הוא שאפילו הספיח שהוא מה שצמח מאליו מן הזרע שנפל בעת הקציר לא תקצור כדרך הקוצרים להיותך מחזיק בו כ"ש הצומח ע"י חרישה וזריעה אבל אתה קוצר שניהם יחד כדרך ההפקר ולא שנפרש ספיח דוקא לא תקצור כדרך הקוצרים להיות מחזיק בו אבל אתה קוצרו כדרך ההפקר ואלו הצומח ע"י חרישה וזריעה אי אתה קוצרו אפילו כדרך ההפקר דהא מקרא דואת ענבי נזירך לא תבצור שפירושו שהנזרת והפרשת בני אדם מהם ולא הפקרתם לא תבציר אותם אינך בוצר אלא מן ההפקר כדלקמן משמע שאף על פי שעבר והפריש בני אדם מהם ולא הפקירם כמו שגזרה התורה אפי' הכי אין הפירות נאסרין אלא מפקירן ואחר כך בוצר כדרך ההפקר שאי אפשר לומר שפירוש אלא מן ההפקר מן המופקר מתחלה שלא הפרשת בני אדם מהם מתחלה ועד סוף מפני שפירוש לא תבצור ולא תקצור היא כדרך הקציר והבציר אליבא דחכמים ויחוייב מזה באמרו אלא מן המופקר שאז בוצר וקוצר כדרך הבציר והקציר והכתוב אומר והיתה שבת הארץ לכם לאכלה לכולכם יחד ולא לך לבדך ואם כן מ"ל עברה דהפרשת בני אדם מהם מ"ל עברה דחרישה וזריעה והא דקתני בתורת כהנים את ספיח קצירך לא תקצור מכאן סמכו על הספיחי' שיהיו אסורים בשביעית אתיא אליבא דר' עקיבא דס"ל לא תקצור בכל אופן משמע בין בדרך הקציר בין בדרך ההפקר אבל חכמים אומרים לא תקצור לא תעשה אותה קציר לעצמך אלא נהוג בהם מנהג הפקר ורש"י ז"ל פי' אליבא דחכמים:6ענבי נזירך שהנזרת והפרשת בני אדם מהם ולא הפקרתם לא תבצור אותם אינך בוצר אלא מן ההפקר. והא דקתני בתורת כהנים לא תבצור מן השמור בארץ אי אתה בוצר אבל אתה בוצר מן המופקר אינו רוצה לומר אותו שהיה מופקר מתחלתו אתה בוצר אבל אותו שהיה שמור אעפ"י שהפקרתו אח"כ אינך בוצרו אלא ה"ק כל זמן שהוא שמור שלא הפקרת אותו אי אתה בוצר אבל אם הפקרת אותו אחר כך אתה בוצר ממנו כאחד מן העניים הבוצרים כמו שפירש הרמב"ן ז"ל אבל נ"ל שרש"י ז"ל לא היה כתוב בנוסחא שבת"כ שלפניו מן המופקר אלא מן ההפקר ומשם לקח מה שכתב בפירושו ענבי נזירך שהנזרת והפרש' בני אדם מהם ולא הפקרתם לא תבצור אותם אינך בוצר אלא מן ההפקר שפירושו אלא אחר שתפקירם ועכשיו לפי מה שפרש"י ז"ל שתי האזהרות הללו נ"ל שמה שהשמיענו הכתוב באזהרה הראשונה שאפילו הספיחים שצמחו מעצמם אינו רשאי לקוצרה כדרך הקוצרים להיות מחזיק בם אלא כדרך ההפקר בלבד הה"נ בענבים שנהיו מעצמם בלתי זמירה וחפירה וממה שהשמיענו הכתוב באזהרה השנית שאפילו הענבים שהפריש בני אדם מהם ולא הפקירם שפשע בהם אם חזר והפקירם הם מותרים באכילה ויכול לבצור גם הוא מהם כאחד מן העניים הוא הדין נמי בזרעים אם הפריש בני אדם מהם ולא הפקירם או אפי' אם עבר וחרש וזרע שפשע בם אם חזר והפקיר' הרי הן מותרין באכילה ויכול לבצור מהן כאח' מן העניים הקוצרים אך קשה כיון דלא תקצו' ולא תבצור הוא כדרך הקוצרין והבוצרין אבל אתה קוצ' ובוצר כדרך ההפקר אם כן נזירך למה לי לכתוב קרא ואת ענביך לא תבצו' כדרך הבוצר' אבל אתה בוצר כדרך ההפקר ל"ש מופקרי' מתחלה שלא הנזרת מהם ל"ש הנזרת ואחר כך הפקרת:
