20ולא נאסוף אל הבית. דאסיפה זו היא מענין כניסה אל הבית כמו אשר ימצא בשדה ולא יאסף הביתה לא מענין קבוץ שיקבצו כל תבואתה המפוזרת אל מקום אחד כמו ויאספו אליו כל בני לוי דאין הקבוץ מועיל באכילתם עד שיאמרו הן לא נאסוף את תבואתנו ומה נאכל והאי אסיפה באסיפה שיהיה בבית לקיום הוא דקאמרי דאי אע"פ שאינו לקיום למה לא הכניסו והלא לא נאסר להם להכניס אלא אסיפה של קיום כדכתי' את ספיח קצירך לא תקצור כדרך הקוצרין שקיצרין לקיו' כמו שפירש שם רש"י ז"ל אבל שלא כדרך הקוצרין מותר מן התורה אלא שחכמים גזרו עליהם ואסרום כדתניא בת"כ אמר ר' עקיבא מכאן סמכו על הספיחי' שיהו אסורין בשביעית וחכמים אומרי' אין הספיחי' אסורין מן התורה אלא מדברי סופרים:21את תבואתנו כגון יין ופירות האילן וספיחין הבאים מאליהן. דגבי יין ופירות האילן נופל בהן תבואתנו אף בשנת השמטה מפני שאין הפרש בין תבואה של שנה זו לתבואה שבכל שנה ושנה שבכל שנה ושנה מאליהן הן נעשין אבל בזרעי' שאינן באין בכל שנה ושנה אלא מן הזרעים שזורעין צריך לומר שפי' תבואתנו בהם אינו אלא מן הספיחים שצמחו מן הזרע שנפל בשדה בעת הקציר אבל אין לפרש ולא נאסוף את תבואתינו הנהוגה בכל שנה ושנה דממשמע שנאמר הן לא נזרע אנו שומעין שלא נאסוף את תבואתינו הנהוגה בכל שנה ושנה ובת"כ שנו אם אין אנו זורעין מה אנו אוספין אלא עכ"ל מאי תבואתנו אלו הספיחים של אותה שנה שאפי' אותן אין אנו יכולין לאסוף לקיום כדרך האוסף בכל שנה ושנה דרבי עקיבא וחכמים לא קמיפלגי אלא דחכמים סברי לא נאסוף לקיום כדרך האוספין בכל שנה ושנה אלא כדרך ההפקר בלבד ורבי עקיבא סבר לא נאסוף כלל אפי' בדרך ההפקר:
