2מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל. אבל שאר פרשיות אף על פי שנאמרו לכל ישראל ע"פ הברייתא השנויה בערובין ומייתי לה רש"י ז"ל בסוף פרשת כי תשא מכל מקום לא היו כלם יחד בהקהל אחד אלא היו נכנסים לפניו כת אחר כת אבל כאן שלא נאמר דבר אל בני ישראל כשאר הפרשיות אלא כל עדת בני ישראל למדנו שהיו כלם בהקהל לפניו ואז נאמרה להם:3מפני שרוב גופי תורה תלויין בה. וצריך להיות כולם יחד שאם יפול לקצתם שום ספק בהלכה יהיו האחרים משיבים להם לא כך וכך אמר בפניכם אבל אם היו נכנסים כת אחר כת לא היו יכולים אנשי הכת האחת להשיב לאנשי הכת האחרת לא כך וכך אמר לכם מפני שהיו אומרים להם לא אמר לנו כזה וגם יתכן לומר שפי' בהקהל אנשים ונשים וטף כפי' הקהל דכתיב ביה האנשים והנשים והטף ונתן הטעם למען ישמעו ולמען ילמדו ויראו את יי' ומפני שרוב גופי תורה תלויין בה צוה להיות בהקהל למען ישמעו ולמען ילמדו מש"כ בשאר פרשיות שלא נאמרו אלא לאנשים בלבד:4קדושים תהיו הוו פרושין מן העריות ומן העבירה שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה אשה זונה וחללה וגו' אני יי' מקדשכם ולא יחלל זרעו אני יי' מקדשו קדושים יהיו אשה זונה וחללה. וזהו ששנו בתורת כהנים קדושים תהיו פרושים תהיו ופרש"י ז"ל שהפרישות הזה אינו אלא מן העריות שדרך הכתוב לומר בהם לשון קדושה ולפי זה אין מאמר קדושים תהיו דבק רק עם מה שלמעלה הימנו כאילו אמר קדושים תהיו מן העריות האמורות לעיל ואחר כך כתב המצות שאחריו ומה שדרשו בברכות בשילהי אלו דברים והתקדשתם אלו מים ראשונים והייתם קדושים אלו מים אחרונים כי קדוש זה שמן אינו אלא אסמכתא בעלמא תדע דהא טעמא דמים אחרונים משום מלח סדומית הוא כדמפרש בפרק כל הבשר ולפיכך אנו שאין לנו מלח סדומית לא נהגו במים אחרונים וכן השמן לא מצינו בשום מקום שיהא לא חובה ולא מצוה כמו שכתבו התוספות בפרק כל הבשר. ובויקרא רבה אמר רבי יהודה בן פזי מפני מה נסמכה פרשת עריות לפ' קדושים ללמדך שכל מקום שאתה מוצא גדר ערוה אתה מוצא קדושה ואית לן קריין סגיין אשה זונה וקדשתו וזהו כמו שפרש"י ז"ל ולא ידעתי למה נטה הרמב"ן ז"ל מהפירוש של רש"י ז"ל עד שישים חלוק בין ויקרא רבה ובין תורת כהנים:
