מזרחי, ויקרא ט״ז:ג׳

מפרשים:
1 בזאת גימטריא שלו ארבע מאות ועשר רמז לבית ראשון. דאל"כ הל"ל כי בענן אראה על הכפרת ובפר בן בקר לחטאת שפירושו שלא יבא אל הקדש כי אם בענן הקטרת ובפר לחטאת ובאיל לעולה בזאת למה לי ואם תאמר וכי בבית ראשון בלבד נכנס כ"ג לפני ולפנים והלא בבית שני נמי היה נכנס לפני ולפנים יש לומר שהכהנים של בית שני אינם נקראים בשם אהרן מאחר שלא נמשחו בשמן המשחה כאהרן שהרי מימות יאשיהו מלך יהודה נגנז הפך של שמן המשחה כדתניא בפ"ק דכריתות משנגנז ארון נגנז צנצנת המן וצלוחית של שמן המשחה ומקלו של אהרן כו' ומי גנזו יאשיהו מלך יהודה גנזו וכיון שלא היו דומיא דאהרן לא יפול עליהם שם אהרן לומר בזאת יבא אהרן אל הקדש ואף על פי שמשמת יאשיהו עד סוף בית ראשון היו יותר משלשים שנה שכל אותו זמן לא היה מצוי שמן המשחה לא חשש הכתוב בם למעוטם או שמא הכהן הגדול שנמשח בשמן המשחה טרם הזמן הזה האריך ימים עד סוף הבית אבל ליכא למימר דהא דלא קא חשיב דבית שני הוא משום דיבא אל הקדש בקדש שאין בו ארון וכפורת משמע כדכתיב לעיל אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת אבל לא בקדש שאין בו ארון וכפרת כמו בבית שני שהרי בתורת כהנים דרשו בהדיא אל הקדש מת"ל והלא כבר נאמר ואל יבא בכל עת אל הקדש מבית לפרכת אל פני הכפרת מת"ל עוד אל הקדש לפי שנאמר אל הקדש אל פני הכפרת אשר על הארון שיכול אין לי אלא קדש שיש בו ארון וכפרת מניין לעשות קדש שאין בו ארון וכפורת כקדש שיש בו ארון וכפרת תלמוד לומר בזאת יבא אהרן אל הקדש לעשות קדש שאין בו ארון וכפרת כקדש שיש בו ארון וכפרת אלא מחוורתא כדשניין מעיקרא ויהיה לפי זה בזאת יבא אהרן דבור בפני עצמו לומר שהכהן גדול שהוא דומיא לאהרן בזאת יבא פירוש בגימטריא של בזאת ואל הקדש היא דבור בפני עצמו לומר שלא אל הקדש מבית לפרכת בלבד דהיינו בזמן דאיכא ארון וכפרת יבא אלא אף אל הקדש דהיינו בזמן דליכא ארון וכפרת יבא הכהן הגדול אף על פי שלא נמשח בשמן המשחה דומיא דאהרן:
2 בזאת יבא אהרן וגו' ואף זו לא בכל עת כי אם ביום הכפורים כמו שמפורש בסוף הפרשה. אף על פי שכבר פי' זה למעלה גבי כי בענן אראה על הכפרת לא יבא כי אם בענן הקטרת ביום הכפורים ומסתמא כל הפרשה כולה ביום הכפורים קא מיירי חזר ופירש פה דלא תימא קרא דלא יבא כי אם בענן הקטרת דמיירי ביום הכפורים דוקא אינו אלא עם הענן לבדו בלא הבאת פר לחטאת ואיל לעולה אבל בהבאת פר לחטאת ואיל לעולה יכול אפילו בשאר ימות השנה נמי יבא לפיכך כתב פה ואף זו לא בכל עת כי אם ביום הכפורים שפירושו שאף בהבאת פר לחטאת ואיל לעולה אינו בא כי אם ביום הכפורים: