24ורחץ את בשרו למעלה למדנו מורחץ את בשרו ולבשם שכשהוא משנה מבגדי זהב לבגדי לבן טעון טבילה וכאן למדנו שכשהוא משנ' מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה. פירוש ולפיכך הוצרכו שניהם וליכא למימר לכתוב רחמנא כשמשנה מבגדי לבן לבגדי זהב טעון טבילה וליתי אידך מק"ו ומה בגדי זהב שאינו נכנס בהם לפני ולפנים טעון טבילה בגדי לבן שנכנס בהן לפני ולפנים אינו דין שטעון טבילה משום דאיכא למפרך מה לבגדי זהב שכן כפרתן מרובה תאמר בבגדי לבן שאין כפרתן אלא בכ"ג ביום הכפורים בלבד ואם תאמר אפי' הכי לכתוב רחמנא שכשמשנה מבגדי זהב לבגדי לבן טעון טבילה וליתי אידך מק"ו ומה בגדי לבן שאין כפרתן מרובה טעון טבילה בגדי זהב שכפרתן מרובה אינו דין שטעון טבילה איכא למפרך מה לבגדי לבן שכן נכנס בהן לפני לפנים תאמר בבגדי זהב שאינו נכנס בהן לפני ולפנים לפיכך הוצרכו שניהם כך מפורש בפרק אמר להם הממונה:25במקום קדוש המקודש בקדושת העזרה והיא היתה בגג בית הפרוה והן ד' טבילות הבאות חובה ליום אבל הראשונה היתה בחול. בתורת כהנים והכי נמי תנן בפרק אמר להם הממונה ומה שאמרו אבל הראשונה היתה בחול דהא כל יומא נמי איתא אבל טבילות חובה של יום כתיב בהו במקום קדוש בעניינא דאחרי מות וטבילה זו אינה חובה מן התורה לא ביום הכפורים ולא בשאר ימות השנה אלא סדר טבילה היא זו כדי שיזכור טומאה ישנה שבידו ויפרוש ופרש"י לסדר ולתפוש בשם טבילה כדי לעלות על לבו שאין טבילה אלא לטמאין ולתת אל לבו אם יש טומאה עליו ויזכור טומאה שעליו ושכחה ויפרוש מלבא בעזרה היום עד שיעריב השמש אחר טבילה ולא יעבוד היום אליבא דרבי יהודה אבל אליבא דבן זומא היא מן התורה וקאי עליה בעשה דמפיק ליה מק"ו ומה המשנה מקדש לקדש וממקום שענוש כרת למקום שענוש כרת טעון טבילה המשנה מחול לקדש וממקום שאינו ענוש כרת למקום שענוש כרת אינו דין שטעון טבילה ופרש"י המשנה מקדש לקדש וממקום שענוש כו' כ"ג בחמש עבודות יום הכפורים המשתנות מחוץ לפנים ומפנים לחוץ ששני המקומו' קדש ועל שניהם ענוש כרת הנכנס בטומאה טעון טבילה בין עבודה לעבודה זה הבא מביתו לעזרה שהוא מחול לקדש כו' לא כ"ש ובין למר ובין למר אינה מחובת היום דכתיב ביה במקום קדוש לפיכך נעשית בחול ואינה צריכה מקום קדוש:26ולבש את בגדיו שמנה בגדים שעובד בהן כל ימות השנה. פי' לא בגדיו של חול שלובש שלא בשעת העבודה והא דקרי להו בגדיו הוא משום דלובש אותן כל השנה כולה בשעת העבודה מש"כ בגדי לבן שאינו לובש אותן אלא ביום הכפורים בעבודת לפני ולפנים בלבד דליכא למימר שהן בגדיו של חול שהרי אחריו כתוב ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם וא"א לעבוד עבודה אלא בבגדי זהב:27ויצא מן ההיכל אל החצר. לא כמו ויצא אל המזבח אשר לפני יי' דלעיל שפירושו ויצא ממערבו של מזבח הפנימי אל מזרחי שהיציאה ההיא היא מתוך ההיכל מן המזבח ולפנים אל המזבח ולחוץ דהתם ויצא אל המזבח אשר לפני יי' כתיב שהוא המזבח שבתוך ההיכל אבל היציאה הזאת במזבח העולה קמיירי שהוא בחצר ועכ"ל שפירוש ויצא הוא מן ההיכל אל החצר ששם מזבח העולה:28ועשה את עולתו איל לעולה האמור למעלה בזאת יבא אהרן וגו' ואת עולת העם ואיל אחד לעולה האמור למעלה ומאת עדת בני ישראל וגו'. תימה למה הוצרך לפרש דבר שהוא מבואר כזה דדוחק הוא לומר מפני שארך הספור או מפני שאמר סתם את עולתו ואת עולת העם ולא אמר את איל עולתו ואת איל עולת העם כמו שאמר את פר החטאת אשר לו את שעיר החטאת אשר לעם ושמא י"ל לאפוקי מוספין הוא דאתא דלא תימא ואת עולת העם כולל מוספי יום הכפורים הפר ושבעה כבשים שבפרשת פנחס כדתנן בפרק בא לו ויצא ועשה את אילו ואיל העם ושבעה כבשים תמימים דברי רבי אליעזר אלא כרבי עקיבא דאמר אילו ואיל העם בלבד אבל המוספין עם תמיד של שחר היו קרבין ואגב עולת העם פיר' גם עולתו:
