23ובא אהרן אל אהל מועד אמרו רבותינו שאין זה מקומו של מקרא זה ונתנו טעם לדבריהם במס' יומא. דתנו רבנן ובא אהרן אל אהל מועד למה הוא בא להוציא את הכף ואת המחתה שכל הפרשה כולה נאמרה על הסדר חוץ מפסוק זה מאי טעמא אמר ר' חסדא גמירי חמש טבילות ועשרה קדושין טובל כהן גדול ומקדש בו ביום ואי כסדרן לא משכחת להו אלא שלש טבילות וששה קדושין ופירש רש"י חוץ מפסוק זה שכתוב כף ומחתה עם העבודות הפנימיות ולא הפסיק עבודת אילו ואיל העם בנתיים שהיה לו לכתוב תחלה ויצא ועשה את עולתו ואת עולת העם וגו' ואח"כ ובא אהרן להוציא כף ומחתה ואחר כך ופשט את בגדי הבד והניחם שם ורחץ את בשרו במים ולבש את בגדיו שמונה בגדים של כל השנה ועשה המוספין והתמיד של בין הערבים ומאי טעמא צריך להפסיק באילו ואיל העם בין עבודת היום להוצאת הכף והמחתה אמר רב חסדא גמירי הלכה למשה מסיני חמש טבילות יש בו ביום ואי כסדרן של עבודות כפי מה שהן כתובות לא משכחת בהו אלא שלש טבילות אחת לתמיד של שחר ואחת בינו ובין עבודת היום כולה עם הוצאת כף ומחתה ואחת בין הוצאת כף ומחתה לאילו ואיל העם ועמהם המוספין ותמיד של בין הערבים לפיכך צריך להפסיק אילו ואיל העם בין עבודת היום להוצאת כף ומחתה והוצאות כף ומחתה הפסיקה בין אילו ואיל העם לתמיד של בין הערבים הרי חמש תמיד של שחר בבגדי זהב עבודת היו' בבגדי לבן אילו ואיל העם בבגדי זהב על מזבח החיצון הוצאת כף ומחתה בבגדי לבן מוספין ותמיד של בין הערבי' בבגדי זהב וטבילה בכל לבישה ולבישה הרי ה' טבילות ובכל טבילה וטבילה קדוש לפניה ולאחריה כדלעיל הרי ה' טבילות ועשר קדושין:24והניחם שם מלמד שטעונין גניזה. בתורת כהנים ומייתי לה בפרק בראשונה פירוש שלא ישתמש בם כ"ג אפילו ליום הכפורים הבא ולא כהן הדיוט בכל ימות השנה ומפרש בגמרא כמה טעמי חדא דאבנטו של כ"ג ביום הכפורי' לא זהו אבנטו של כהן הדיוט שאבנטו של כ"ג ביום הכפורי' הוא של בוץ ואבנטו של כהן הדיוט לעולם הוא של כלאים שהרי הוא של פשתן ורקום בצמר ועוד בגדים שנשתמשה בהם קדושה חמורה איך תשמש בהן קדושה קלה וכן כתב הרמב"ם ז"ל שאחר יום הכפורי' הם אסורין בהנאה:
