מפרשים:
7 והקריבו למדך שאין מעכבה מלאכול בקדשים אלא אחד מהם. דפרק כל הזבחים בתרא ובפרק אלו הן הנשרפין אמרו וכפר עליו הכהן וטהרה מכלל שהיתה טמאה כל עוד שלא הביאה כפרתה ועכ"ל שלא היתה טמאה אלא לאכילת קדשים ומגען לא לאכילת תרומה ומגעה שהרי מובא השמש וטהר למדנו שמשהעריב שמשה מיד אוכלת בתרומה כדאמרי' בפ' הערל הא דתנן טבל ועלה אוכל במעשר העריב שמשו אוכל בתרומה הביא כפרתו אוכל בקדשים מנ"ל אמר רבא אמר רב חסדא תלתא קראי כתיבי ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים הא רחץ טהור וכתיב ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו היא וכתיב וכפר עליו הכהן וטהרה הא כיצד כאן למעשר כאן לתרומה כאן לקדשים והשתא אי לאו האי קרא דכתיב והקריבו בלשון יחיד ולא והקריב' הוה אמינא דלא אכלה בקדשים עד דמתיא עולתה וחטאתה השתא דכתיב והקריבו בלשון יחיד דרשו בתורת כהנים האחד מעכב' מלאכול בקדשים ולא השניה דכיון דמתיא לה קרבן אחד מתכשרה לאכול בקדשים והדר אתיא אידך:
8 ואי זהו זה חטאת שנ' וכפר עליה הכהן וטהרה מי שבא לכפר בו הטהרה תלויה. פי' מי שכתוב בו לכפר עליו שהוא החטא' שכתוב בו בכל מקום וכפר עליו הכהן ונסלח לו מה שאין כן גבי עולה ושלמים וכן שנינו בתורת כהנים איני יודע אם חטאת אם עולה כשהוא אומר וכפר מה מצינו בכל מקום כפרה בחטאת אף כאן כפרה בחטאת שאע"פ שכבר מצינו גבי עולה נמי ונרצה לו לכפר עליו אינו נמצא בכל מקום כמו החטאת: