35תנור וכירים כלים המטלטלים הם והם של חרס ויש להן תוך ושופת את הקדרה על נקב החלל ושניהם פיהם למעלה. אמר שהם מטלטלים מפני שאם יהיו מחוברין לקרקע וקבועים בה יהיו נחשבים כקרקע ממש דקיימא לן כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע ולא יהיו מיטמאין והכי מוכח קצת מדתנן בפ' חמישי דמס' כלים תנור של אבן ושל מתכות טהור וטמא משום כלי מתכות שפירושו טהור משום תנור וכירים שאינו מקבל טומאה מאוירו וטמא משום כלי מתכות שמיטמא מגבו דעל כרחיך במטלטלים שאינן מחוברין לקרקע קמיירי דאי במחוברין אין התנור של מחבת מיטמא אפילו משום כלי מתכות שכל המחובר לקרקע כקרקע דמי וכיון דבשאין מחוברין קמיירי וקתני של מתכת טהור משום תנור וכירים מכלל דשל חרס דטמא במיטלטל הוא אבל הרמב"ם ז"ל חולק על רש"י ז"ל וכתב בפירש המשנה בסוף פ"ה ממסכת כלים שכל הכלים הבנויין בארץ טהורין זולת תנור וכירים אשר ביארם הכתוב אולם חוץ מאלה הנה השרש אצלינו כל המחובר לקרקע הרי הוא כקרקע וכן כתב בהלכות כלים בפרק ה' תנור או כירה של אבן טהורין לעולם ושל מתכת טהורים משום תנור וכירים שנאמר יותץ את שיש לו נתיצה אבל מיטמאין משום כלי מתכות כיצד אין מיטמאין מאוירן ולא במחובר לקרקע כתנור וכירים ואם נגעה בהן טומאה אפילו מאחוריהן מיטמאין כשאר כלי מתכות ויש להן טהרה במקוה וההיא מתניתין דמיירי במיטלטל תתפרש לפי דעתו דמשום דטמא משום כלי מתכות דא"א בלא מיטלטל נקט מיטלטל אף בשל חרס אע"פ שבשל חרס אינו צריך מטלטל והא דכתב רש"י והן של חרס לאו בכלי חרס ממש קאמר שהרי הכלי חרס הוא הכלי העשוי מן הטיט ואחר כך שורפין אותו בכבשן האש ותנור וכירים וכיוצא בהן הן משאר הבניינות הנעשות מן הטיט ומיבשין אותן בחמה ואופין ומבשלין בהם מזולת שישרפום בכבשן האש כמו שכתב הרמב"ם ז"ל בפ' ראשון מהלכות כלים אך מפני שטומאת כלי חרס וטומאת התנור וכירים שוה נקראו גם הם בשם חרס תדע שהרי בת"כ שנו טימא כלי חרס וטימא תנור מה כלי חרס משתגמר מלאכתו באור אף התנור משתגמר מלאכתו באור אלמא שם כלי חרס לחוד ושם תנור לחוד ולכן התורה בכלי חרס אמר לשון שבירה ובתנור וכירים אמר לשון נתיצה ואף על פי שתנור וכירים מין א' הם ששניהם מהבניינות הנעשות מן הטיט ואופין ומבשלין בהן מבלתי שישרפום בכבשן האש וגם שניהן פיהם למעלה כמו שכתב רש"י אחר זה מכל מקום צורת התנור אינה כצורת הכירים שהתנור רחב מלמטה וצר מלמעלה ואין הכירה כך וכך פרש"י בפרק כירה ומה שאמר ויש להן תוך הוא משום דכתיב כל אשר יפול מהם אל תוכו ותניא בת"כ את שיש לו תוך שמא את שאין לו תוך טהור ותנור וכירים ככלי חרס הוו בכל דיני טומאתן:36יותץ שאין לכלי חרס טהרה בטבילה. פי' אין לתנור וכירים טהרה בטבילה כמו שאין לכלי חרס טהרה בטבילה כדכתיב לעיל מיניה וכל כלי חרס אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא ואותו תשבורו וקראם כלי חרס מפני שטומאתן וטהרתן שוה לכלי חרס וכתב רש"י שם שאין לו טהרה במקוה וכונת הרב בשניהם לומר שאין פירוש תשבורו ויותץ שהוא חייב לעשות כן שהרי אם רצה להניחם בטומאתן לעולם לאפו' ולבשל בהן בימי טומאתו או אפילו בימי טהרתו במי שאינו אוכל חוליו בטהרה הרשות בידו כדכתב רש"י עצמו אחר זה רק פירוש תשבורו ויותץ שאין להן טהרה אחרת אלא הכלי חרס בשבירה והתנור וכירים בנתיצה וכך שנו בת"כ יותץ יכול יתצנו ודאי פירוש שחייב לנתצם ואסור להניחם בטומאתן ת"ל טמאים יהיו לכם מקיימן אתה בטומאתן א"כ מת"ל יותץ שאם רצה לטהרם אין להן טהרה אחרת אלא הכלי חרס בשבירה והתנור בנתיצה שכל הכלים שנטמאו ואח"כ נשברו שבירה שמפסדת צורתן ותשמישן נטהרו וזהו ששנינו תנור שנטמא כיצד מטהרין אותו חולקו לג' וגורד את הטפלה עד שהוא בארץ וי"א ממעטו מבפנים ארבעה למדנו מכאן שאין להן טהרה בטבילה:
