1זאת החיה לשון חיים כו'. כדאיתא במדרש רבי תנחומא דאם לא כן זאת הבהמה מיבעי ליה מאחר שהחיה בכלל בהמה:2זאת החיה מלמד שהיה משה אוחז בחיה ומראה אותה לישראל זו תאכלו וזו לא תאכלו. בת"כ ובמנחות פרק הקומץ רבה תנא דבי רבי ישמעאל שלשה דברים היו קשים למשה עד שהראה לו הקב"ה באצבעו ואלו הן מנורה ור"ח ושרצים מנורה דכתיב וזה מעשה המנורה ר"ח דכתיב החדש הזה שרצים דכתיב וזה לכם הטמא וי"א אף הלכות שחיטה דכתיב וזה אשר תעשה על המזבח ובשמות רבה אמרו אחד מד' דברים שהראה הקב"ה למשה באצבעו לפי שהיה מתקשה בהם שמן המשחה שנאמר שמן משחת קדש זה לי ומעשה המנורה ושרצים ולבנה משום דמלת זה מורה על הרמוז אליו אבל גבי וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם וזאת התורה אדם כי ימות באהל זאת חקת הפסח לא דרשו בהם כלום משום דגבי מנורה דכתיב וזה מעשה המנורה והמעשה לא היה כי אם בשעה שעשה אותה בצלאל וכן גבי לבנה דכתיב החדש הזה שפירושו המתחדש הזה שלא היה חדושו אלא בלילה אחר שקיעת החמה ואז לא היה השם מדבר למשה שאין דבורו עמו אלא ביום וכן גבי שרצים דכתיב וזה לכם הטמא שלא היה שם שום טמא רמוז עד שיאמר עליו זה הוצרכו לדרוש שהראה לו הקב"ה באצבעו אבל גבי וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם שהדבר מורה על הדבור הספוריי שכבר היה שם בעת הדבור וכן גבי וזאת התורה זאת חוקת הפסח שהתורה והחוקה מורים על ההוראה והגזרה שהם מורים על הדבור הספוריי שהיה שם לא הוצרכו לדרוש בם כלום ומשום דלגבי הלכות שחיטה כתיב בהו וזה אשר תעשה על המזבח ולא כתיב ביה לא דבר ולא תורה ולא חוקה המורים על הדבור הספוריי אלא וזה אשר תעשה שפירושו וזה המעשה אשר תעשה והמעשה לא היה רק בשעת העבודה דרשו היש אומרים שהראה הקב"ה למשה כל הלכות שחיטה בפועל שלא היה מבין משה מהיכן היא המוגרמת כדפרש"י שם אבל תנא דבי רבי ישמעאל דס"ל דפירוש וזה אשר תעשה על המזבח וזה סדר המעשה אשר תעשה על המזבח שבבקר תעשה הכבש האחד ובין הערבים תעשה הכבש השני ושתביא עם כל אחד עשרון סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ורביעית ההין יין שהסדר הוא ספוריי והיה בעת הדבור לא דרש בו כלום וכמוהו וזה אשר תעשה אותה שלש מאות אמה וגומר שפירושו שבזה הסדר תעשה אותה בארכה ורחבה וגבהה ופתחה בצדה וחלוקה לג' חלקים תחתיים שניים ושלישים לא דרש בו שום אחד מן החכמים כלום ולכן יש לתמוה על היש אומרים למה דרשו גבי וזה אשר תעשה על המזבח ולא דרשו גבי וזה אשר תעשה אותה גם יש לתמוה למה מנו השקלים בכללם דבתיב בהו זה יתנו כמו שדרשו אותו במדבר רבה והלא מלת זה האמור בשקלים אינו ספוריי ולא יתכן לפרשו אלא על השקל הרמוז שלא היה שם בעת הדבור וע"כ לומר שהראה לו הקב"ה כמין מטבע של אש ומשקלה מחצית השקל ושמא י"ל תנא ושייר ומר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי ולפי זה יתישב ג"כ מ"ש רש"י כאן שהיה משה אוחז את החיה ומראה אותה לישראל לאמר זו תאכלו וזו לא תאכלו וכן בשרצי המים וכן העוף וכן בשרצים כדתניא בת"כ ואלו בההיא דמנחות לא אמרו זה אלא בשרצים ותו לא ומה ששנו בת"כ והביאו רש"י ז"ל שהיה משה אוחז את השרצים ומראה אותן לישראל כדכתיב וזה לכם הטמא וכאילו אמרו ג' דברים היו קשים למשה עד שהראם לו הקדוש ברוך הוא באצבעו ואחד מהם שרצים דכתיב וזה לכם הטמא צ"ל דלאו דוקא השם למשה אלא אף משה לישראל דאם למשה היה קשה כל שכן לאהרן ולאלעזר ואיתמר ולישראל וקרא דוזה לכם הטמא אכולהו קאי והכי קאמר וידבר השם למשה שיאמר לאהרן ואהרן שיאמר לבניו אלעזר ואיתמר ובניו שיאמרו לישראל וזה לכם הטמא:3זאת החיה מכל הבהמה מלמד שהבהמה בכלל החיה. בפרק בהמה המקשה ואף על פי שמזאת החיה מכל הבהמה משמע שהחיה בכלל בהמה כבר פרש"י בפרק בהמה המקשה דהכי משמע מכל הבהמה אכול את המפרסת ומעיקרא התחיל לאשתעויי בחיה זאת החיה אשר תאכלו ומפרש סימני בהמה דקאמר מכל הבהמה כל מפרסת אלמא בהמה בכלל חיה והה"נ דהוו מצו למידק מהאי קרא גופיה שהחיה בכלל בהמה אלא משום דחיה בכלל בהמה נפקא לן מקרא אחרינא דוזאת הבהמה אשר תאכלו איל וצבי כדתניא בפרק בהמה המקשה משם רבי ישמעאל ובספרי דרשי לה להאי קרא שבא ללמד שהבהמה בכלל חיה ודייק לה כדפירש רש"י ז"ל כדלעיל אבל בת"כ כתוב מלמד שהחיה בכלל בהמה במקום שהבהמה בכלל חיה ומסיים בה נמי ומניין שאף בהמה בכלל חיה ת"ל זאת הבהמה אשר תאכלו שור שה כבשים וגו' איל וצבי וגו' ושבוש הוא שנפל בספרים וצריך לגרום במקום מלמד שהחיה בכלל בהמה הבהמה בכלל חיה ובמקום מניין שאף בהמה בכלל חיה שאף חיה בכלל בהמה כמו שהיא שנויה בפרק בהמה המקשה דאל"כ היכי משתמע מקרא דזאת הבהמה אשר תאכלו איל וצבי וגו' שהבהמה בכלל חיה וגם רבינו הלל בפי' ת"כ גורם מניין שחיה בכלל בהמה ופירש כלומר מניין שבכל מקום דכתיב בהמה מכליל נמי חיה בהדי בהמה תלמוד לומר זאת הבהמה וגו' כלומר מדכתיב זאת הבהמה ומפרש נמי חיה בהדה דכתיב איל וצבי ויחמור ש"מ דחיה בכלל בהמה הויא ורבינו ישעיה ז"ל כתב בהדיא בספרים של ת"כ כתוב למפרע שבפסוק דזאת הבהמה כתיב למדנו שהבהמה בכלל חיה ובפסוק דזאת החיה כתיב למדנו שהחיה בכלל בהמה וההיפך נראה לי עיקר וכך כתוב בפרק בהמה המקשה:
