מזרחי, בראשית ח׳:א׳

מפרשים:
1 וישוכו כמו כשוך חמת המלך לשון הנחת חמה. שנחו מרתיחתן כדאיתא בזבחים פרק פרת חטאת ברותחין קלקלו וברותחין נדונו ברותחין קלקלו בעבירה ברותחין נדונו כתיב הכא וישוכו וכתיב התם וחמת המלך שככה ומפני שפירש תחלה ויזכור אלהים זה השם מדת הדין הוא ונהפכה למדת רחמים הוכרח לפרש מיד קודם ויזכור וישוכו לשון הנחת חימה כדי לחזק דבריו:
2 זכות שלא השחיתו דרכן. מהכא משמע ששאר הבהמות שהשחיתו פירושו שנזקקו מעצמם ולא ע"י המזקיקין דאל"כ מאי זכותן של אלו אם מפני שלא נעברה בהן עביר' אין זו זכות עד שיזכור אותן להטיב להן דנהי דלא נעברה בהן עביר' זכות מיהא ליכא וכן משמע נמי ממה שכתב אחריו ושלא שמשו בתיבה שזהו פועל של עצמן ויהיה זה לפי הלשון הראשון משתי הלשונות שכתב רש"י בסוף בראשית:
3 רוח תנחומין. לא רוח ממש כי אחריו וישוכו המים שנחו מרתיחתן שאין זה אלא מהרחמי' והתנחומין שעברו לפניו לא מהרוח הנושב כי פועל הרוח הוא לקרר המים לא לנוח מרתיחתן רק במקרה: