מזרחי, בראשית ז׳:כ״ב

מפרשים:
1 נשמה של רוח חיים. לפי דעתי שהגירסא היא נשימה של רוח חיים מענין התנשמות הכולל כל בשר אשר בו רוח חיים לא נשמה שהנשמה הוא שם מיוחד לנשמת האדם העליונה כדכתיב ויפח באפיו נשמת חיים ופרש"י עשאו מן העליוני' ומן התחתוני' הגוף מן התחתוני' והנשמה מן העליונים ולכן ויפח באפיו נשמת חיים ולא בבהמה חיה ועוף שאין להם נשמה אלא נפש חיה ומפני שכל אשר נשמת רוח חיים באפיו הכתוב פה כולל העוף והבהמה והחיה והשרץ וכל האדם הוכרח לפרש שהנשמה הזאת היא מלשון נשימה שהיא כוללת הכל:
2 ולא דגים שבים. בפ' חלק ובב"ר וצ"ל שלא היו אלה בכלל כי השחית כל בשר ושמא לזה כוון רש"י באומרו כי השחית כל בשר אפילו בהמה חיה ועוף נזקקין לשאינן מינן ואלו דגים לא קאמר דאי לא תימא הכי מאי שנא הני אף ע"ש שאין מזה ראיה גמורה דדילמא תנא ושייר כמו ששייר השרץ: