1טבת כתיב כשהיו מטיבין אותה מקושטת ליכנס בחופה כו'. בב"ר ונראה לי שכך פירושו שאם היה כתוב טובות בו"יו היה נראה שהיו טובות מתחלתן עכשיו שהוא כתיב חסר וי"ו שהוא כמו טבה מלעיל כי התי"ו תבא במקום ה"א הנקב' הנסתרת כמו ושבת לנשיא ובחסרון הוי"ו תשוב מלעיל שהוא מורה על היחיד' הנסתר' שפעולתה לזמן עבר למדנו שאינו מדבר אלא בהוטבה עכשו על ידי תכשיטין ואי זו זו כלה המקושטת לחופה שמטיבין אותה בתכשיטין וכאילו אמר ויראו בני האלהים את בנות האדם כי הוטבו ונתקשטו ויקחו להם ואמר טבה בלשון יחיד כמו וקבל היהודים שפירושו כל אחת מהן וכך אמרו בב"ר טבת חסר כתיב ללמד שלא היו טובות אלא שהיו מטיבין אותן לבעליהן ומקשטין אותן:2אשר בחרו אף בעולת בעל. בב"ר וה"פ לא הנשים שהוטבו ונתקשטו להכנס בחופה בלבד לקחו להם אלא אף הנשים שנכנסו לחופה שהן בעולות בעל דאם לא כן נשים למה לי הרי כבר אמור את בנות האדם ולא הנשים בלבד לקחו להם דאם לא כן מאי מכל אשר בחרו אי בנשים בתולות שעדיין לא נכנסו לחופה הרי כבר אמור אי בנשי' בעולות שכבר נכנסו לחופה הרי כבר אמור וכך אמרו בב"ר א"ר יודן כי טובת הנה אלו הבתולות ויקחו להם נשים אלו נשי אנשים מכל אשר בחרו וכו' והרב ז"ל כלל הכל במאמר מכל אשר בחרו מפני שזהו הקרוב לפשוטו של מקרא וקשה מההיא דפרק קמא דקידושין דאמר רב יהוד' כל מי שאינו בקי בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק בהן ואמ' רבא וקשין לעולם יותר מדור המבול כדכתיב דמים בדמי' נגעו ומתרגם רב יוסף מולידין בנין עם נשי חבריהון וכתיב על זאת תאבל הארץ וגו' וגם דגי הים יאספו ואלו בדור המבול כתיב כל אשר בחרבה מתו ולא דגים שבים משמע דס"ל לרבא שבדור המבול לא נכשלו באשת איש ולפיכך נוצלו הדגים שבים ושמא אגדות חלוקות הן:
