20בך יברך הבא לברך את בניו יברכם בברכתו ויאמר איש לבנו ישימך וגו'. אמר הבא לברך שפירושו כשירצה לברך שלא תחשוב שהוא חובה לברך כל אחד מישראל את בניו לאמר ישימך וגו' והוסיף את בניו מפני שמל' יברך מהבנין הדגו' ויצטרך פעול בהכרח ושלא נחשוב שהפעול הוא יוסף הנרמז במלת בך אמר את בניו להורות שהפעול הם בניו ופי' בך עמך שיזכירוך בברכת לאמר ישימך אלהים כאפרים וכמנשה שהם במקום בך ואמר אחר זה ויאמר איש לבנו ישימך וגו' מפני שמאמרו יברך ישראל את בניו יחוייב לומר ישימכם בלשון רבי' לפיכך חזר ואמר ויאמר איש לבנו שפירושו כל אחד לבנו ומה שהכריחו לומר שהפעול הוא בניו ולא בנו שהוא יחיד שיפול עליו מלת ישימך הוא מפני שמאמר יברך ישראל כולל כל ישראל ולא יתכן לומר יברך כל ישראל את בניו רק את בניו שכלל כל הבנים:21וישם את אפרים בברכתו לפני מנשה. הוסיף מלת בברכתו להודיע שהשימה הזאת אינה מקומית שלא לקח את אפרים ושם אותו לפני מנשה שהרי שניהם היו עומדים לנכחו אפרים כנגד שמאלו ומנשה כנגד ימינו ועם תוספת מלת בברכתו הודיענו שהשימה הזאת שימת מעלה ופי' לפני מנשה קודם במעלה שברכתו קודמת במעלה מברכתו של מנשה ומה שהוצרך לפרש שתוספת ברכתו של אפרים על ברכתו של מנשה הוא להקדימו בדגלים ובחנוכת הנשיאים ולא בברכת' דלעיל הוא מפני שברכת' שוה לשניהם ואין שום תוספת לא' על האחר:
