10גם עתה אף זו מן הדין. פי' לא זו בלבד שאני מכוין לעשות שאשר ימצא אתו הוא לבדו יהיה לי עבד אלא גם זו שאתם אומרים עתה שכלכם חייבים בדבר כדבריכם כן הוא שכלכם חייבים שעשר' שנמצא' גניבה כו' לא מה שאתם אומרים עתה שהאיש אשר ימצא אתו ומת כי זה אינו מן הדין אלא שמרוב מרירותם הפליגו לומר זה. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואין לשון גם עתה נופל יפה על הפי' הזה והוצרך לפרש דברי הרב בפנים רחוקים ועוד לא תקן:11אמת כדבריכם כן הוא שכלכם חייבים בדבר עשר' שנמצאת כו'. הוסיף מלת אמת מפני שמאמר כדבריכם כן הוא הוא דבור חסר שהיה לו לומר כדבריכם כן הוא האמת או כן הוא הדין ואין הבדל בין אמרנו האמת כדבריכם כן הוא ובין אמרנו כדבריכם כן הוא האמת. אך קשה שאם כן הי' לו לומר האמת כדבריכם כן הוא או האמת כדבריכם הוא ושמא טעות נפל בספרים ואמר שכלכם חייבים בדבר ולא הספיק לו עם כדבריכם כן הוא האמת להודיע שמאמר כדבריכם כן הוא אינו שב רק על מאמר וגם אנחנו נהיה לאדני לעבדים לבדו לא גם על מאמר אשר ימצא אתו מעבדיך ומת כי מאמרם ז"ל עשרה שנמצאת גניבה על אחד מהם כלם נתפשים בסירה משמע שכלם שוים בעונש אם במיתה אם בתשלומין אם בשאר מיני עונשין לא שהגנב במיתה והשאר עבדים כמו שאמרו הם ומה שאמרו הם אשר ימצא אתו מעבדיך ומת לא אמרו אותו אלא ע"ד גוזמא בעלמא מרוב מרירותם והראיה על זה שהרי כשאמר להם יוסף מה המעשה הזה אשר עשיתם אז השיבו לו הננו עבדים לאדני גם אנחנו גם אשר נמצא הגביע בידו ולא כמו שאמרו לאשר על ביתו אשר ימצא אתו מעבדיך ומת ומה שהוסיף מא מר אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין קודם אשר ימצא אתו יהיה לי עבד הוא מפני שבזולת התוספת הזה יהיה המובן ממנו שאשר ימצא אתו וגו' הוא פי' של כדבריכם כן הוא ואין הדבר כן שהרי לא אמרו הם שאשר ימצא אתו לבדו יהיה לי עבד והשאר נקיים כמו שאמר הוא לפיכך הוצרך להוסיף מאמר אבל אני אעשה לכם לפני' משורת הדין אותו לבדו יהיה לי עבד וגו' ולא היה די בתוספת אבל לבדו על מאמר אשר ימצא אתו מפני שאם הדין הוא כדבריהם מהו זה שאמר אבל אשר ימצא אתו לבדו יהיה לי עבד לפיכך הוצרך לומר אבל אני אעשה לכם לפנים משורת הדין להודיע שלפנים משורת הדין עושה אותו והרמב"ן ז"ל טען ואמר שאם כדברי הרב שאף דבריהם הם מן הדין איך אמר יוסף חלילה לי מעשות זאת שיורה שאין המשפט שיהו כלם נתפשים בגניבה ולכן אמר כי חלילה לי כי שופט כל הארץ אני וחלילה לי מעשות לכם חמס כי אין חיוב העשר' בהמצא גניבה ביד האחד בלתי אם נועדו בו בהוסדם יחד ללכת לגנוב ולקח אחד מהם את הגניבה לדע' כלם אז יתחייבו. ואין מזה טענה כלל כי אין פי' חלילה לי מעשות זאת מעשות לכם חמס שתהיו לי כלכם עבדים כאשר חשב הרמב"ן ז"ל רק פי' חלילה מלחשוד אתכם בדבר הזה עד שתהיו כלכם עבדים מן הדין וכך אמרו בב"ר אמר להם יוסף ח"ו שאני חושד אתכם בדבר זה שאתם צדיקים גמורים ולא אמרו ח"ו שאני לוקח אתכם לעבדים ולכן אין צורך לתקון שתקן את דברי הרב ואולי לא היה כתוב הלשון הזה בב"ר שבידו כי מצאתי נוסחא שלא היה כתיב בו:
