11לשון יתר הוא לתקון המלה. כי היה די לומר אם כן זאת עשו אלא שבאה לתקון הלשון ויופיו כאילו אמר כן איה פה תקנה ועצה:12אם כן אזקק לעשות שאשלחנו עמכם. פירוש מלת אם כן אינה דבקה עם אנכי אערבנו הסמוך לה דאם כן היה לו לומר אם כן אשלחנו לא אם כן זאת עשו שזהו אחר הסכמת השלוח רק הוא דבק עם שלחה הנער ואמר אם כן שאזקק שאשלחנו כמו שאמרת איפוא איה פה תקנה ועצה להשיאכם ואל"ף איפוא במקום ה"א:13צריך אני לחזור ולבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם ואומר אני זאת עשו. הוצרך להוסיף צריך אני לחזור ולבקש על מאמר איפוא שפירושו איה פה תקנה ועצה להשיאכם מפני שלא יתכן לומר א"כ שאזקק שאשלחנו איה פה תקנה ועצה להשיאכם כי מזה נראה שאם לא היה נזקק לשלחו היה יודע העצה והתקנה שישיאם ולא היה נבוך בה לומר איה פה תקנה ועצה ואין הדבר כן אלא הכי קאמר א"כ שאזקק שאשלחנו אזקק לבקש איה פה תקנה ועצה להשיאכם אבל אם לא היה נזקק לשלחו לא היה נזקק לבקש העצה וזהו שהוסיף ואמר א"כ שאזקק לשלחו צריך אני לבקש איה פה תקנה ועצה גם הוצרך להוסיף ואומר אני קודם מאמר זאת עשו מפני שלא יתכן לומר זאת עשו אחר מאמר צריך אני לבקש איה פה תקנה ועצה מפני שזאת עשו מורה שהיה יודע התקנה והעצה ומלת איפוא מורה שלא היה יודע התקנה והעצה אבל עם תוספת ואומר אני על זאת עשו הוא כמסופק וכאילו אמר ונראה לי שזאת העצה צריך לעשות:14שהכל מזמרין עליו. לא שהפירות עצמן הן זמרה שהזמר אינו נופל אלא על הדבור מזמור לתודה זמרו לאלהינו זמרו:
