מזרחי, בראשית מ״ב:ט״ו

מפרשים:
15 חי פרעה אם יחיה פרעה כשהיה נשבע היה נשבע בחיי פרעה. מפני שפי' חי פרעה חיי פרעה ואין בו שום מובן אלא עם תוספות מלת אם כאילו אמר אם חי פרעה אם תצאו מזה כי אם בבא אחיכם שטעמו אם יחיה פרעה לא תצאו מזה ויחוייב מזה שאם תצאו לא יחיה כי סותר הנמשך יוליד סותר הקודם בהכרח ואמר אם תצאו מזה במקום לא תצאו מזה כמו אם לדוד אכזב שפירושו לא אכזב לדוד שתרגמו רבינו סעדיה הגאון בלשון הערב לא אכדבתהו פי דאוד וכמוהו חיי ה' אם יקרך עון שטעמו חי ה' לא יקרך עון וכאלה רבי' בענין השבועה ומה שהוצרך להוסיף מלת אם על מלת חי ולא אות בי"ת ויהי' בחי פרעה כמו וישבע בחיי העולם הוא מפני שלא מצינו בי"ת לשבועה בשום מקום כי הבית של בחיי העולם הוא הוראת מקום כאלו אמר והיכן נשבע בחיי העולם וכן ואשביעך בה' טוב לחסות בה' בטחו בה' כלם הם הוראת מקום ומה שהוצרך לומר כשהיה נשבע לשקר היה נשבע בחי פרעה הוא מפני שיש לטעון כיון שנשבע בחיי פרעה איך הניחם ויצאו טרם בא אחיהם הקטן ולא חשש לשבועתו השיב ואמר שאין לטעון מזה כי כשהי' נשבע לשקר היה נשבע בחיי פרעה:
16 אם תצאו מזה מן המקום הזה. כי מלת זה לעולם מורה על הרמוז והוא המקום אשר היו עומדים בו ואין לומר שהרמוז פה הוא החש' שהיה חושדם שהם מרגלים ואמר לא תצאו מן החשד הזה רק בבוא אחיכם הקטן כי מלת תצאו אינה נופלת רק על יציאת' מן המקום לא על הצלתם מן החשד: