1ודקות בשר טינבא"ש בלעז לשון דק. פי' כמו שטינבא"ש בלעז הוא מלשון דק והן אומרים אותו על הבשר הכחוש אע"פ שאין לשון דק נופל בו כך נאמר ודקות בשר בלשוננו ואין לתמוה מזה:2מכאן שהאדם אסור לשמש מטתו בשני רעבון. בפ"ק דתעניות וליכא לאקשויי מיצחק דכתיב ביה והנה יצחק מצחק את רבקה אשתו ופרש"י ראהו משמש מטתו משום דבאותו מקו' שהיה עומד בו לא היה רעב ומותר לשמש דטעמא מאי אסרו לשמש מטתו בימי הרעב כדי שלא יהא כל העולם שרוי בצער והוא במנוחה הכא כלהו במנוחה הוו ומשו' הכי התיר אבימלך לבניו לישא נשים במקו' שהלך שם מפני שלא היה בו רעב אבל יוסף באותו מקו' עצמו היה בו רעב כדכתיב ותלה ארץ מצרים וארץ כנען מפני הרעב ולא נשאר להם כי אם גויתם ואדמתם ופירוש ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם שהיה נמצא באוצרות יוסף משא"כ בשאר הארצות שלא היה נמצא בשום אוצר אך קשה ממה שדרז"ל בפסוק אשר ילדה אותה ללוי במצרים לידתה במצרים ואין הורתה במצרים איך שמש לוי את מטתו בשני הרעב והלא כשירדו למצרים כבר עברו שנתי' משני הרעב שנ' כי זה שנתים הרעב בקרב הארץ. ושמא י"ל כיון שא"א לבטל מפריה ורביה אלא א"כ יש לו נקבה בכלל בניו אליבא דכ"ע כדתנן ביבמות בפ' הבא על יבמתו ובפ"ק דתעניו' שנינו חשוכי בני' מותר כדי שלא יבטל מפריה ורביה הותר לו ללוי לשמש מטתו אף בשני רעבון מאחר שעדיין לא נולדה לו בת:
