10כפורחת דומה לפורחת. פי' כ"ף כפורחת הוא כ"ף הדמיון ואיננו ככ"ף כעלו' המנחה כצאתי את העיר שהוא במקום כאשר כי לא תמצא כ"ף כזאת רק על המקור לא על הפועל ופי' ויהי כמשיב ידו כדמו' משיב ידו ופירושו שלא היתה לו כונה בזה רק מפני שהוציא ידו ואחר כך שקשרוה בחוט השני הכניסה מיד ונראה כאילו היה זה בכונה כנה הוצאת היד בשם נתינה והכנסתה בשם השבה והמתרגם שתרגם כפורחת כדאפרחת תרגם הענין לא המלות והראיה שתרגם פורחת הבינוני אפרחת שהוא פועל עבר גם הוסיף לומר אפיקת לבלבין שפירוש הוציאה לולבין שכל זה הוא תרגום של פורחת כדפרש"י לא של מלת עלתה כמו שפירש הרמב"ן ז"ל דאם כן אין טעם למלת נצה לבדה:11נראה לי בחלומי כאילו היא פורחת. פי' הכ"ף של דמיון שבמלת פורחת אין הדמיון ההוא על פריחת הגפן לומ' שנעשה לגפן פועל דומה לפריחה. אלא על החלום שנדמה לו בחלומו שהיתה פורחת ממש כפריחת הגפן בלי שום שינוי ודמיון ומפני שלא ראה זה בהקיץ אלא בחלום שהוא פועל דמיוני אמר כפורחת כדמות פורחת כלומר שנדמה לו כן ולא שהיה שם גפן פורחת בפועל כי הדמיון אינו נופל אלא על בעל החלום לא שהגפן שרא' בחלומו היתה כדמות פורחת. והרמב"ן ז"ל טען ואמר ואינו נכון שאם היה מדבר במדמה מפני שהם דברי חלום היה אומ' והיה כגפן לפני ובגפן כשלשה שריגי' והכ"ף הזו אינה בחלום שר האופים ולא בחלום פרעה ולמה ידמה בזה יותר מכל האחרי' אבל יאמר בכלם והנה והוא הדמיון שטעמו כאלו: ונראה לי שאין מכל אלה טענה כלל כי מה שטען שאם היה מדבר במדמה מפני שהם דברי חלום היה אומר והנ' כגפן לפני ובגפן כשלשה שריגים כמו ששם הכ"ף במלת כפורחת אינה טענה כי בעל הלשון כשירצה להורות על הדמיון פעם ישתמש עם כ"ף ופעם במלת הנה ולכן שם מלת והנה על מלת גפן ואמר והנה גפן לפני במקום כגפן לפני ומלת והנה מושכת עד שלשה שריגים כאילו אמר והנה בגפן שלשה שריגים ובמלת כפורחת נשתמש עם כ"ף הדמיון במקום והנה ומעתה מה שטען עוד שהכ"ף הזו אינה בחלום שר האופים ולא בחלום פרעה ולמה ידמה בזה יותר מכל האחרים אינה טענה כי שם נשתמש במלת הנה המורה על הדמיון במקום שנשתמש פה עם הכ"ף וזה וזה יכשר:12ואחר הפרח עלתה נצה ואחר כך הבשילו. ולא שראה הכל יחד כמובן מן הכתוב דאין מראים לו לאדם פיל דקאי אפומא דמחטא כדאיתא בפרק הרואה:
