1שהיה מתהלך בגן. הוסיף מלת היה על מלת מתהלך כי בזולת זה תהיה מורה על הזמן ההוה גם הוסיף אות שי"ן ואמר שהיה מתהלך מפני שמלת מתהלך חסרה שי"ן כמו מן הדרך ילכו בה שילכו בה אף כן וישמעו את קול אלהים שמתהלך בגן ולכן ויתחבא וכשהוסיף מלת היה על מלת שמתהלך בא השי"ן במלת היה כאילו אמר וישמעו את קול אלהים שהיה מתהלך בגן ויתחבא:2לאותו רוח שהשמש באה משם. פי' לאותה פיאה שמשם השמש באה להשקע והיא הפאה המערבי' שלפנות ערב מתחיל השמש להשקע וזהו שכתב אחר זה שלפנות ערב חמה במערב ר"ל לפאת מערב ובב"ר משום זבדי בן לוי אמרו לרוח מערבית דנו דכתיב לרוח היום לרות שהיא שוקעת עם היום פי' שהחמה שוקעת יחד עם היום שמאז מתתיל להשקע גם היום וזהו שח"א מינח יומא בעת שהיום קרוב לבי' מנוחו אבל התרגום הירושלמי שתרגם לרוח היום לתוקפיה דיומא הוא אליבא דרב דאמר לרוח מזרחית שהיא עולה עם היום פי' בעת שהחמה זורחת ועולה יחד עם היום שהיא הפאה המזרחית שכשהיא עולה וזורחת עולה וזורח גם היום:3והם סרחו בעשירית. בסנהדרין פ"א דיני ממונות אמר ר' חמא בר חנינא שעה ראשונה הוצבר עפרו שניה נעשה גולם ג' נמתחו אבריו ד' נזרקה בו נשמה ה' עמד על רגליו ששית קרא שמות ז' נזדווגה לו חוה ח' עלו למטה שנים וירדו ארבעה ט' נצטוה עשירית סרח י"א נדון י"ב נטרד והלך לו וזהו כדברי זבדי בן לוי שפי' לרוח היום בעת שהשמש לרוח מערבית ולא כרב דאמר לרוח מזרחית שבאותה שעה עדיין לא סרח:
