1ראתה דבריו של נחש והנאו לה כו' עד ונחמד העץ להשכיל יודעי טוב ורע. בב"ר וה"פ כיון דמלת ותרא דהכא אי אפשר להתפרש בהרגשה חושיית שאכלה ממנו והרגישה טוב טעמו שהראיה נאמרה על כל החושי' כמו וכל העם רואים את הקולות במקום שומעי' מפני שאחריו ותקח מפריו ותאכל ויחויב מזה לפרש אותה על ההבנה השכלית כמו ולבי ראה שהבינה דברי הנחש ונכשרו לה דבריו ויחוייב מזה שיתפרשו כל השלשה מאמרי' הללו שהם כי טוב העץ למאכל וכי תאוה הוא לעינים ונחמד העץ להשכיל על ג' דבורי הנחש שהם ונפקחו עיניכם והייתם כאלהים יודעי טוב ורע. ומה שפי' כי טוב העץ למאכל על הדבור השני של הנחש ולא על הסדר הוא מפני שפי' דבור השני של האשה מורה על הדבור הראשון של הנחש והדבור השלישי של האשה מורה על הדבור השלישי של הנחש ונשאר הדבור הראשון של האשה בהכרח על הדבור השני של הנחש:2ותתן גם לאישה עמה שלא תמות היא וישא אחרת. בב"ר ולפיכך נתנה גם לאישה תכף שיאכל גם הוא כדמשמע ממלת עמה:3וגם לרבות בהמה וחיה. בב"ר הכל שמעו ובאו ואכל חוץ מעוף א' ששמו חול הה"ד וכחול ארבה ימי' דאם לא כן למה נקנסה עליהם מיתה אבל לא שנתנה להם האשה ואכלו דלא שייך בהו טעמא דאשה וזהו שהכריח לרבותי' ז"ל בב"ר לומר שהכל שמעו ובאו ואכלו שפירושו מעצמם ולא שהיא נתנה להם:
