מזרחי, בראשית ג׳:י״ח

מפרשים:
18 תצמיח לך הארץ כשתזרענה מיני זרעי'. ותהיה תי"ו תצמיח תי"ו לנקבה נסתר לא תי"ו הנוכח כי אין אדם משתדל בצמיחת קוץ ודרדר ואמר כשתזרענה מיני זרעים דאל"כ מאי גריעותא וכי תעלה על דעתך שתצמיח לך מיני זרעי' מבלתי שתזרענה:
19 קנדיס ועכביות והן נאכלין על ידי תיקון. פירש בעל הערוך מיני ירקות שהן מרי' וצריכי' לתקנן על ידי האור ברותחין תרגם כערער בערבה כעכבית במשרה וקונדיס בלשון לעז קרד"י ומ"ש ונאכלין על ידי תיקו' הוא ממה שכתוב אחריו ואכלת את עשב השדה שפירושו שעל כרחך מהם תהיה פרנסתך כדלקמן:
20 קוצים ודרדרים ושאר עשבי השדה. פי' קוץ ודרדר לאו דוקא אלא ה"ה עשבי' אחרי' דאל"כ מאי שנא הני מכל עשבי השדה ועוד הנה כתוב אחר זה ואכלת את עשב השדה ואם היה פי' קוץ ודרדר דוקא ולא שאר מיני עשבים מאי ואכלת את עשב השדה דמשמע כל מיני עשבי' והלא אין שם רק קוץ ודרדר:
21 ועל כרחך תאכלם. שפי' ואכלת את עשב השדה ואכלת על כרחך את עשב השדה מאחר שלא תצמח מכל מיני זרעי' שזרעת בה אלא אלו ולפיכך צ"ל שאכילת העשבי' כאן היא קללה אע"פ שמאמר הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע היא ברכה: