מזרחי, בראשית ל״ז:ג׳

מפרשים:
1 שנולד לו לעת זקנתו. פי' האחרון שבבנים נקרא בן זקונים מפני שנולד לו בזמן היותו יותר זקן מהזמן שנולדו לו שאר בניו אף על פי שעדיין אינו זמן הזקנה ומלת לו לעדה ואף על פי שנולד לו בנימין אחריו מ"מ מאחר שלא נולד אחר שנה ושנתים כמנהג שאר הבנים אלא אחר עבור יותר מח' שנה ובכל אותו הזמן היה נחשב לאחרון ונפלה חבת האב עליו יותר מכל שאר בניו נשארה אהבתו בו אף על פי שנולד בנימין אח"כ ומעתה מה שטען הרמב"ן ז"ל ואמר ואיננו נכון בעיני כי הכתוב אומר שאהב את יוסף מכל בניו בעבור שהוא בן זקונים וגם כל בניו נולדו לזקוניו והנה יששכר וזבולון אינן גדולים מיוסף רק בשנה או שנתים אינה טענה: ואנקלוס תרגם ארי בר חכים הוא ליה. אליבא דרבי נחמיה דאמר כל מה שקבל משם ועבר מסרן ליוסף בב"ר ולפיכך נקרא בן זקונים כדר' יוסי הגלילי בפ"ק דקדושין גבי והדרת פני זקן ומלת לו שמסרם לו:
2 כלי מלת. בפ"ק דשבת בשביל שני סלעים של מלת שהוסיף יעקב ליוסף נתקנאו בו אחיו כו' ובשבת פרק במה מדליקין וכן בשילהי כתובות אמרו עתידה הארץ שתוציא כלי מלת ומפיק לה מפיס' בר ופרש"י מלשון כתונת פסים ובפרק אלו טרפות גבי כרס אמרו מקו' שאין בו מלת ופרש"י שכשמרתיחין את הכרס יש בה כמין צמר אבל בשב' פרק קמא גבי מלתא אלבישייהו יקירא פרש"י המעיל על הלובש אותו הוא יקר ובמ"ק גבי קרע עליה תליסר איצטלי דמלתא פרש"י סרבלים של מעיל ושמא יש הפרש בין מלת למלת:
3 כמו כר פס. שאמרו בפרק קמא דמגילה כרפס אמר רבי יוסי בר חנינא כרים של פסים הוו ופירו' כר כסת שמשים תחת מראשותיו ששוכב עליו כדאיתא בגיטין פרק השולח גבי כרסי כרי שפירש רש"י בטני ושומן שבמעי הוא לי כר וכסת שדרכו היה לשכב על בטנו כדאמרינן בזבחים ריש לקיש רמי אמעוהי ומקשה ופיר' כרים של פסים כסתות של צמר נקי שכל אותן בגדים של חור כרפס ותכלת של צמר היו דתכלת בכל מקום עמרא הוא וכן אמרו שם תור מלת לבנה:
4 וכמו כתונת הפסים דתמר ואמנון. דמסתמא כתונת של משי או של צמר נקי היתה כמנהג בנות המלך:
5 לסוחרים. זאת האגדה סוברת שפירו' ויעברו אנשים מדינים סוחרים מדינים וסוחרים וחסר וי"ו כמו שמש ירח וכמו שהעלי' הכתוב מכירת יוסף למדינים אע"פ שנמכר להם כמו שכתוב והמדנים מכרו אותו כן העלים מכירתו לסוחרי' והכי משמע טפי דאם לא כן סוחרי' למה לי: