מזרחי, בראשית ל״ב:ט״ו

מפרשים:
15 מאתים עזים צריכות עשרים תישים וכן כלם הזכרים כדי צורך הנקבות. פי' מה שנתן למאתי' עזים עשרים תיישים ולפרות מ' פרים י' ולאתונות עשרים עיירים עשרה אינו אלא לפי הצורך שהיה בקי ויודע כמה נקבות צריכות לזכר א' בכל מין ומין ולא היה זה על צד המקרה וההזדמן ומפני זה למדו רבותינו מכאן לעונה האמורה שאינה שוה לכל אלא כל אחד לפי אומנותו כדלקמן:
16 והבהמה משנתעברה אינה מקבלת זכר. דאל"כ מאי נפקא מינה מזה החלוק שחלק לכל מין ומין כפי כח הזכר של אותו המין וכי הבהמה דעת יש לה עד שתשמש לפי כחה עד שנתן לעשר עזים תיש א' ולאתון אח' עיר אחד והלא אפשר הוא שישמש העיר האחד עם האתון האחת כל כך פעמים כמו שישמש התיש האחד עם העזים העשרה וא"כ אין תועלת עם החלוק הזה לפיכך הוכרח לתרץ שהבהמה משנתעברה שוב אינה מקבלת זכר דהשתא אתיא שפיר שעם החלוק הזה יהיה התשמיש לכל מין ומין כפי כחו כי על דרך משל אם נניח שהנקבה מתעברת בעשר פעמים יחויב מזה שהזכר שיש לו נקבה אחת לא ישמש עמה עד עת הלידה רק עשר פעמים ואחר כך תתעבר ושוב לא תקבלנו עד אחר הלידה ואלו הזכר שיש לו עשר נקבות ישמש י' פעמים עם כל אחת ואחת עד שתתעבר ושוב לא תקבלנו עד אחר הלידה ובזה נמצא שחלק התשמיש לכל מין ומין כפי כחו שאותן שהן פנויין ממלאכה נתן י' נקבו' לכל זכר וזכר מפני שיש לו כח בתשמיש יותר מאותן שהן בעלי מלאכ' ולאותן שיש להן טורח המלאכ' נתן לכל זכר לפי טורחו בלבד שיוכל לשמש בהן כפי כחו: