1הטיב בזכותך אטיב בזכות אבותיך. ב"ר דאפילו למ"ד דברה תורה כלשון בני אדם ה"מ היכא דמוכחי קראי כגון גבי הענקה דאף על גב דכתיב הענק תעניק לו מ"מ ל"ש נתברך הבית בגללו ל"ש לא נתברך הבית בגללו מ"מ כתיב קרא אחרינא אשר ברכך ה' אלהיך וכן גבי העבטה אע"ג דכתיב העבט תעביטנו מ"מ ל"ש יש לו ואינו רוצה להתפרנס לא שנא אין לו מ"מ כתיב קרא אחרינא די מחסורו אשר יחסר לו וכן גבי גנבה אף על גב דכתיב גנב יגנב מ"מ לא שנא גנבה ל"ש אבדה התם נמי מוכחא מלתא דבגנבה דוקא ולא באבדה דלשון גנבה משמע ולא אבדה כדאיתא בפרק השואל כדפירשו התוספות במציעא פרק אלו מציאות והראיה על זה שהרי ר' שמעון גופיה דקאמר גבי העבט תעביטנו דברה תור' כלשון בני אדם דריש בר"ה עשר תעשר אחד מעשר דגן ואחד מעשר בהמה. והרמב"ן ז"ל טען על רש"י ז"ל במה שאמר נתמעטו זכיותי על ידי החסדים והאמת שעשית עמדי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו ואמר ואינו נכון בלשון הכתוב ועוד כי אמר אחר כן ואתה אמרת הטיב אטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים ומה יועיל הבטחון ההוא אם גרם החטא אח"כ ועוד כי הזכיר יעקב ב' הבטחות שהבטיחו הב"ה בבית אל ובחרן והזכיר תחלה מה שאמר לו בחרן ואמר ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואטיבה עמך והוא מה שנאמר לו בצאתו מבית לבן שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך והנה אחרי כן לא הטיב לו בכל החסדים ובכל האמת האלה שיתמעטו זכיותיו על ידיהם עכ"ד: ונראה לי שאין שום טענה על דברי הרב כי מה שטען תחלה שאינו נכון בלשון הכתוב לומר קטנתי על מיעוט זכיותיו הנה רז"ל דרשו כן בפרק במה מדליקין. ומה שטען עוד שאחר כך אמר ואתה אמרת הטיב אטיב עמך כו' ומה יועיל הבטחון אם גרם החטא אח"כ שתי תשובות בדבר האחת שואתה אמרת אינה אחר מאמר קטנתי כאשר חשב רק הוא דבק עם מאמר ואטיבה עמך כי זאת היא ההבטחה הראשונה מהב' הבטחות וכאילו אמר האומר אלי שוב לארצך כו' ואתה כבר אמרת כו' ואחר כך אמר קטנתי כו' ועוד אפי' אם תמצי לומר שואתה אמרת הוא אחר שאמר קטנתי אין טענה ממה שאמר מה יועיל הבטחון ההוא אם גרם החטא כי כבר פי' רש"י ז"ל הטיב בזכותך אטיב בזכות אבותיך וההבטחה אשר היא בזכות אבותיו אינה מתבטלת אפילו בשחטא אחר ההבטחה ההיא מאחר שאינה תלויה בזכיותיו. ומה שטען עוד שהבטחה שהזכיר בראשונה קודם קטנתי היא ההבטחה השנית שנאמר לו בצאתו מחרן והנה אחרי ההבטחה הזאת לא הטיב לו בכל החסדים ובכל האמת שיתמעטו זכיותיו על ידיהן אינה טענה כי רש"י ז"ל לא אמר שאתר ההבטחות ההן נעשו לו החסדים והאמת ונתמעטו זכיותיו כי אין הפרש בין אם היו החסדים קודם ההבטחות או אחר כן כי מאחר שנכו לו מזכיותיו ונשארו מועטת אין בהם כח להגן על החטא שחטא אחר ההבטחות ולא יתקיימו בו אבל הדבר שנופל בו ההפרש אם הי' קודם ההבטחות או אחריהן הוא החטא שאם הי' קודם ההבטחות הן מתקיימות בהכרח מאחר שלא נתלכלך בחטא אחר אותן ההבטחות ואם הי' אחרי ההבטחות אינן מתקיימות מפני שכבר חטא ונשתנה ממה שהיה בזמן ההבטחות שהשם לא הבטיחו אלא לפי מעשיו של אותה שעה אבל בענין מיעוט הזכיות שנתמעטו בסבת החסדים שנעשו לו מאי נפקא מינה אם היה זה קודם ההבטחות או אחריהן אפילו אם היה קודם ההבטחות והשם רצה להבטיחו אחר כך להטיב לו ביד אותן הזכיות המועטות שנשארו לו על צד החסד וחנינ' אף על פי שלא נשאר לו שום זכות אם לא חטא אחר כך הרי היא מתקיימת לו בהכרח ואם חטא אחר אותן ההבטחות הנה מאחר שאין לו זכיות רבות לעמוד כנגד החטא לבטל אותו ל"ש אם נתמעטו קודם ההבטחות ל"ש אם נתמעטו אחר ההבטחות אין ההבטחות שקודם החטא ההוא מתקיימות מפני שהחטא מבטל אותן:2את אשר דברתי לך ולאברהם אמר כו'. פי' לאברהם דברתי כן בעבורך ולא שדברתי לך ממש שהרי עם יעקב לא דבר קודם לכן כך פרש"י בפרשת ויצא:
