מפרשים:
38 ברהטים במרוצת המים בברכות העשויות בארץ. הודיענו בזה שפירו' ברהטים במרוצות המים דתרגום וירץ ורהט ופי' בשקתות המים בברכות העשויות בארץ ונתן טעם למה נקראו הברכו' שקתות ואמר להשקות שם הצאן כלומר בעבור שמשקין שם הצאן משמע שפני הצאן היו ברהטים ששם היו באים לשתות:
39 אשר תבאן הצאן לשתות ברהטים אשר תבאן הצאן לשתות שם הציג את המקלות לנוכח הצאן. לא בשקתות המים הסמוך לתבואן הצאן כי למעלה מזה ויצג את המקלות ברהטים ואם יהיה פי' אשר תבאן הצאן לשתות שב אל שקתות המים אם כן יהיו המקלות ברהטים והצאן ישתו בשקתות ולא יהיו המקלות לנוכח הצאן אבל בשקתות המים אינו רק להודיע שמקום הרהיטה הוא בשקתות כאלו אמר ויצג את המקלות ברהטים אשר תבאן הצאן לשתות שם וכן כתוב אחר זה ושם יעקב את המקלות לעיני הצאן ברהטים אך קשה שאין דרך הצאן לשתות ברהטים אלא בשקתות ומה שהוסיף לומר שם הציג את המקלות לנכח הצאן הוא להודיע שמלת לנכח הצא. אינה דבקה עם לשתות הסמוך לה רק עם ויצג את המקלות:
40 ויחמנה הבהמה רואה את המקלות והיא נרתעת לאחוריה והזכר רובעה. ב"ר דאל"כ מאי ויחמנה בבאן לשתות דמשמע שביאתן לשתות גרמה לזכרים להתחמם והלא אין דרך המים לחמם הבהמות אבל רבי אושעיא אמר שהמים עצמן נעשו זרע והיו מתעברות ולא היו צריכות לזכר על דרך נס אבל עדיין לא תיקן חמום הזכרים הרמוז במלת ויחמנה מהיכן בא וכ"ש שלפי דעתו לא היו צריכין לזה ושמא הוא סובר שהחמום הוא העבור: