37עץ הוא ושמו לבנה. לא מענין לובן כי אחריו ויפצל בהן פצלות לבנות מחשוף הלבן שלא היה נראה הלובן רק אחר הקלוף ועוד כי אחריו ולוז וערמון שהם שם עץ ואם מלת לבנה מורה על לובן מאי ולח וערמון דמשמע שקדם עץ אחר אבל בב"ר אמרו מקל לבנה לח חוטר חיור רטוב והוא תמוה מאוד:38ועוד לקח מקל לוז. הוסיף ועוד לקח ולא הספיק לו לומר ולוז שם עץ שגדלים בו אגוזים דקי' מפני מלת לח שהפסיק בין עץ לבנה לשאר העצים והיה ראוי להיות מלת לח אחר שמות כל העצים לפיכך הוכרח לומר שלוז וערמון אינם דבקים עם מלת לח רק הם ענין לעצמם כאלו אמר ועוד לקח מקל לוז וערמון:
