1מצלעותיו מסטריו. בב"ר מל' צד דהיינו צד אחוריו כי תרגום ולצלע המשכן ולסטר משכנא ולא מלשון נשתברו רוב צלעותיו וזהו אליבא דכ"ע כמו שכתב רש"י בפ' עושין פסין דבין לרב ובין לשמואל לשון צד הוא כמו ולצלע המשכן השנית ומ"ש אחר זה זהו שאמרנו שני פרצופין נבראו לאו מתרגום סטרו הוא דמפיק לה אלא שפירש אותו אליבא דמ"ד ויקח אחת מצלעותיו פרצוף:2ויסגור בשר תחתנה מקום החחך. זהו אליבא דמ"ד ויבן ה' אלהים את הצלע זנב שלא נחסר מגופו כלום והוצרך לומר מקום החתך דאלו למ"ד פרצוף הוי ויסגור בשר תחתנה כמשמעו למלאות החסרון ואע"פ שהרב ז"ל פסק כמ"ד פרצוף כדלעיל מ"מ רצה לפרש המקרא הזה אפי' אליבא דמ"ד זנב אבל זהו דבר תימה למה לא נהג הדרך הזאת גבי זכר ונקבה ברא אותם ושמא י"ל משום דקרא דוישן ויקח מוכח טפי כמ"ד זנב שהיא חתיכת בשר ולפיכך וישן ויקח שלא תתבזה עליו וזהו מה שכיון הרב בהיפוכו שפי' ויסגור קודם וישן ויקח כדי להורות שלמ"ד חתיכת בשר צ"ל וישן שלא יראהו ותתגנה עליו משא"כ למ"ד פרצוף:
