1שלא יאמרו שתי רשויות הן הקב"ה בעליונים יחיד וזה בתחתונים. ב"ר אמר הקב"ה אני יחיד בעולמי וזה יחיד בעולמו אני אין פריה ורביה לפני וזה אין פריה ורביה לפניו יאמרו כל הבריות הואיל ואין פריה ורביה לפניו הוא שבראנו הה"ד לא טוב היות האדם לבדו כדי שלא יאמרו שתי רשויות הן ומכאן תשוב' להרמב"ן ז"ל שאמר בפסוק לא טוב היות האד' לבדו אינו נר' שנברא האד' מתחל' להיות יחיד בעולם ולא יוליד שכל הנבראי' זכר ונקבה נבראו להקי' זרע וגם העשב והעץ זרעם בהם אבל יתכן שהיה כדברי האומר דו פרצופי' נבראו ונעשו באופן שיהיה בהם טבע מביא באברי ההולדה מן הזכר לנקבה כח מוליד אבל לדברי האומר זנב לא ידעתי מה תהיה תשובתו בהם אבל ממה שכתב הכתוב פרו ורבו קודם מאמר לא טוב היות האדם לבדו אין מזה טענה על הב"ר דיש לומר דמאמר פרו ורבו לא נאמר רק אחר מאמר לא טוב היות האדם לבדו ואין מוקדם ומאוחר בתורה ומה שתלו הטעם של לא טוב היות האדם לבדו כדי שלא יאמרו שתי רשויות הן ולא אמרו מפני שלא תהו בראה לשבת יצרה הוא מפני שממלת לבדו משמע שלא הקפיד רק על יחידותו שאלו היה יותר מאחד והיו בלתי פרים ורבים לא הי' מקפיד על היותם בלתי פרים ורבים ועוד היה לו לומר לא טוב היות האדם בלתי פרה ורבה ומפני שזה הטעם קרוב לפשוטו של מקרא הביאו הרב בפירושו:2זכה עזר לא זכה כנגדו להלחם בו. כלישנא קמא דר' אלעזר ביבמות פרק הבא על יבמתו ופרש"י כנגדו חלוקה עליו וסותרת דבריו וזהו להלחם בו ואע"ג דמלשון כנגדו לא משתמע אלא נכחו מלשון נגד ההר מ"מ מאחר שכל המעיז משים פניו כנגד פני המעיז בו והמתבייש ההיפך כנה האשה המעיזה על בעלה שהיא כנגדו אי נמי מדכתיב כנגדו בלא יו"ד משמע שהוא מלשון נגידת מלקות והיינו כלישנא בתרא דר' אלעזר דרמי קראי אהדדי כתיב כנגדו וקרינן כניגדו ופרש"י כתי' כנגדו מדלא כתי' ביו"ד לשון נגידה דמלקות הוא ואע"ג דפירוש רש"י דהכא אתיא כלישנא קמא י"ל דלא פליגי אלא ביש אם למקרא דלישנא קמא סובר דיש אם למסורת אמרי' יש אם למקרא לא אמרי' ומשום הכי לא דריש כנגדו אלא לפי המסורת מלשון נגידת המלקות ורמי קראי דעזר וכנגדו ולישנא בתרא סובר יש אם למקרא ולמסורת ומשום הכי רמי ממקרא למסורת כתי' כנגדו לשון נגידת מלקות וקרינן כניגדו ביו"ד מלשון נכח ועזר:
